לתבל באהבה • איך היו רד הוט צ'ילי פפרז בהופעה?

 
קלישאה, אבל סגרו מעגל. רד הוט צ'ילי פפרז בת"א
קלישאה, אבל סגרו מעגל. רד הוט צ'ילי פפרז בת"א צילום: שוקה כהן
 
עודכן 07:16 11/09/2012

היה שווה לחכות ללהקת הרוק הענקית 11 שנים, ולא רק בגלל היחס הלוהט שהפגינו הצ'ילי פפרז לקהל בין השירים או הגעגוע שלהם לגיטריסט הישראלי המנוח. נועם סטולרמן טעם ואהב את זה

 
 
 
 
 

בשבוע האחרון הוצף הפייסבוק בלינקים על ביטול הופעתם של הרד הוט צ'ילי פפרז בישראל. הלינקים הובילו לכתבות ברשת על ביטול הופעתם של הלהקה ב-2001. עדיין לא ברור אם כולם התכוונו להתבדח על חשבונם של קוני הכרטיסים, או שישנם מספר לא מבוטל של גולשים שלא טורחים לקרוא מעבר לכותרת. אבל כל זה לא באמת משנה, כיוון שהרד הוט נתנו אתמול הופעה שהיה שווה לחכות לה 11 שנה, ולסבול גם כמה בדיחות טרחניות בדרך.

 

פנקס התירוצים של 50 אלף מעריצים כבר בוודאי היה מלא עד אתמול בלילה. "זאת לא אותה להקה", "זה לא שווה בלי ג'ון פרושיאנטה", "הם ינגנו בעיקר חומרים מהאלבום החדש", "השפם של אנתוני קידיס מכוער". שטויות במיץ. כל מי שהיה אתמול בפארק הירקון זכה להופעה שלא רואים בכל יום בארץ הקודש, עם סאונד סביר בהחלט, אורות מנצנצים, מסכים מושקעים ולהקה אחת שלא מפסיקה לבעוט בישבן. אחרי קיץ שהכיל כמה הופעות מאכזבות ופושרות (מארס וולטה, בריאן ג'ונסטון מאסקר), הגיעה חבורת הזקנים הזו מלוס אנג'לס ונתנו שעתיים של אנרגיה בלתי פוסקת, כאילו רק אתמול הם סיימו להקליט את "Mother's Milk".

 

 
בעטו בישבן. הצ'ילי פפרז בישראל
בעטו בישבן. הצ'ילי פפרז בישראל צילום : שוקה כהן
 

כל התירוצים אגב היו נכונים. רד הוט צ'ילי פפרז היא כבר מזמן לא אותה להקה שכבשה את העולם בשנות ה-90, חסרונו של ג'ון פרושיאנטה עדיין צובט למעריצים בלב, רוב הפלייליסט הורכב משירים מאלבומיה האחרונים של הלהקה, ואנתוני קידיס באמת נראה כמו הכלאה של בוראט ופרדי מרקיורי. ובכל זאת, מעולם לא נראתה חבורת פאנקיסטים בני 50 כה אנרגטית ושמחה, שלא נאמר מוכשרת וסוחפת. הרד הוט יכלו לנגן אתמול בפארק הירקון כל מה שהם רצו, זה לא באמת היה משנה דבר. הם נתנו את כל מה שהיה להם על הבמה, ולרגע אחד קטן היה נדמה שאלו לא אנחנו שחיכינו 11 שנה בקוצר רוח.

  

הערב נפתח עם הופעות חימום מבלבלות משהו, לפחות בכל הנוגע לשפה ותרבות. מהעבר הראשון הייתה זו ריף כהן ולהקתה, שניגנו תערובת אוריינטלית, מעין פיוז'ן ערבי-צרפתי קצבי. בהמשך היו אלה Fool's Gold, להקת פופ-אפריקאית שנשמעת קצת כאילו מקומה באתר נופש יוקרתי באיים הקאריביים. קצת מצחיק שריף כהן, החימום הישראלי של הערב, שרה בשפה הצרפתית, ואילו הסולן של Fool's Gold, יליד ישראל, דווקא שר רוב הערב בשפה העברית. עוד בהמשך עלה שוקי וייס לבמה ודיבר על האנרגיה שהוא רואה בקהל, ושבאמצעות המוזיקה נתגבר על כל האיומים שאנו נאלצים להתמודד איתם על בסיס יומי. טרחנות.

 

 
חיכו לנו? רד הוט צ'ילי פפרז בתל אביב
חיכו לנו? רד הוט צ'ילי פפרז בתל אביב צילום : שוקה כהן
 

באהבה, חיפה

ובשנייה אחת, כשהאורות כבו והרביעייה עלתה לבמה (שישייה, אם סופרים את הקלידן ואת נגן כלי ההקשה), לאף אחד כבר לא היה אכפת מטבעות זהב, מקומות ישיבה, סאונד טוב או סאונד רע, מחירי כרטיסים מופקעים או מחירי שתייה קיצוניים, אלבומים ישנים או אלבומים חדשים - מאותה שנייה, הקהל כבר היה כולו לרגליהם של אנתוני, פלי, צ'אד וג'וש קלינגהופר, הגיטריסט הצעיר של הלהקה ששבר את רגלו לפני שבועיים. קלינגהופר ניגן את כל ההופעה בישיבה על כסא, פרט לכמה רגעים שבהם ההתלהבות העמידה אותו על רגליו. בצילו של הגיטריסט האגדי של הלהקה, ג'ון פרושיאנטה, קלינגהופר הוכיח אתמול שהוא פשוט גיטריסט ענק והוא מתאים לרד הוט כמו כפפה.

 

ההופעה נפתחה כצפוי עם "Monarchy of Roses", השיר הראשון מאלבומם האחרון, "I'm With You", שמיד נתן את האות שהערב הזה יהיה בלתי נשכח. אבל עם כל הכבוד לאלבום החדש, העסק התחמם באמת כשהחלו להגיע כמה מהלהיטים הישנים והמקפיצים יותר של הלהקה ("Around the World", "Me And My Friends", "Higher Ground"). בסך הכל דאגו הרד הוט ליצור פלייליסט מאוזן ככל האפשר שמכיל ישנים וגם חדשים, לצד ג'אמים בלתי פוסקים בין שיר לשיר. התרגשות רבה נרשמה גם כשנגנו את "Under the Bridge" ו-"Californication" האלמותיים, כשהקהל זועק בקול את כל מילות השירים.

 

 
הקדישו. הצ'ילי פפרז על הבמה
הקדישו. הצ'ילי פפרז על הבמה צילום : שוקה כהן
 

ואם זה לא הספיק, אז קיבלנו גם את הנאום המרגש של הבסיסט פלי, סוג של כוכב הערב, על גיטריסט העבר של הלהקה הילל סלובק, שמת ממנת יתר של הירואין לפני 24 שנה, ועל חלומותיו להופיע בישראל. פלי גם הספיק להקדיש את השיר "Otherside" לחיפה, עיר הולדתו של סלובק.

 

הקשר הישראלי של סלובק, הביטול המצער ההוא לפני 11 שנה והעובדה שמדובר היה בהופעתם האחרונה של הלהקה בטור האירופאי הנוכחי כנראה הפכה את הופעת ליל אמש למשהו מיוחד עבורה. כמות האהבה שהפגינו חברי הלהקה לקהל בין השירים הייתה חסרת תקדים. הם אפילו הספיקו לחלוק כבוד למוזיקאי ישראלי נוסף, החצוצרן אבישי כהן, שאמנם עלה לנגן איתם דווקא את "Did I Let You Know", אולי השיר הגרוע ביותר מאלבומם האחרון, אבל השתלב נהדר במיקס וגם עלה שוב בהדרן. הרבה אחרי האקורד האחרון, בין זריקות המפרטים ומקלות התיפוף לקהל, נשארו פלי וצ'אד לזרוק גם עוד כמה מילים למיקרופון ונתנו לקהל את התחושה שעוד יחזרו לכאן שוב ביום מן הימים. בין אם זה יקרה או לא, אתמול הם הספיקו לסגור מעגל. גם עבורנו, אבל בעיקר עבור עצמם. לחיים.

 

רד הוט צ'ילי פפרז בהופעה, פארק הירקון תל אביב, שני ה-10.9

 

>>> רד הוט צ'ילי פפרז על הבמה בארץ: כך זה נראה

 

>>> 25 דברים ש(אולי) לא ידעתם על הצ'ילי פפרז

 

>>> לעוד כתבות על הצ'ילי פפרז

 
  
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.