בחזרה לקרב בבופור: "אורי צעק לי - גוני נפגע"

 
עודכן 06:00 05/06/2012

"המבצר היה קרוב מתמיד וגוני הביט בעמדה. לא ראיתי שהוא נפל. הגעתי בריצה אחרי חצי דקה, והוא כבר לא היה חי". ב-6 ביוני 1982 בשעה 20:00 החל הקרב לכיבוש מבצר הבופור בדרום לבנון. כשעלה השחר, גילו הכוחות שאחרוני המחבלים ברחו בחסות החשיכה בעזרת חבלים שהשתלשלו מהגג. בתווך איבד צה"ל שישה לוחמים, בהם רס"ן גוני הרניק שהתנדב למבצע. 30 שנה לשלום הגליל: הצצה אל הקרב ההיסטורי ותמונות נדירות מהמלחמה

 
 
 
 
 

6 ביוני 1982. לקראת השעה 20:00 החלו הכוחות במסעם הרגלי אל היעד. קצת יותר מ-10 שעות אחר כך, הונף הדגל הישראלי על גג מבצר הבופור. במשך 18 שנים ישבו כוחות צה"ל במבצר שהפך למוצב. 30 שנה בדיוק עברו מהקרב ההוא, שנערך יומיים בלבד אחרי תחילת מבצע שלום הגליל. במסגרת מדיניות של משרד הביטחון לפתיחת חומרים בעלי ערך היסטורי לעיון הציבור, ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון חושף היום (שלישי) מסמכים המספקים הצצה נוספת אל הקרב בו נהרגו שישה לוחמים ו-12 נוספים נפצעו. הקרב שהפך לאחד מסמלי המלחמה.

 

 
מבצר הבופור לאחר כיבושו. יעד וסמל
מבצר הבופור לאחר כיבושו. יעד וסמל צילום : משרד הביטחון
 
ראש הממשלה בגין ושר הביטחון שרון מבקרים בבופור לאחר כיבושו
ראש הממשלה בגין ושר הביטחון שרון מבקרים בבופור לאחר כיבושו צילום : משרד הביטחון
 
תא"ל יוסי בן חנן, אלוף-משנה מאיר דגן, אלוף חיים נדל ועמוס ירון
תא"ל יוסי בן חנן, אלוף-משנה מאיר דגן, אלוף חיים נדל ועמוס ירון צילום : משרד הביטחון
 

ב-4 ביוני החלו כוחות חיל האוויר בהפצצות מסיביות בלבנון אחרי ניסיון ההתנקשות בשגריר ישראל בבריטניה, שלמה ארגוב. בתגובה, שיגר אש"ף כ-500 רקטות לעבר יישובי הגליל והשתמש בכוחות השריון הקטנים של הארגון לתקיפת הגבול על ישראל. ב-6 ביוני נכנסו כוחות צה"ל ללבנון והתקדמו לכיוון צפון. בשעות הערב, החלו כוחות חטיבת גולני בדרכם אל הבופור - מבצר צלבני מהמאה ה-12 סמוך לנהר הליטני שהפך ברבות השנים לנקודה אסטרטגית בשיגורי הטילים של אש"ף.

 

 
שר הביטחון, אריאל שרון, והרמטכ"ל, רפאל איתן, על גג החפ"ק בלבנון
שר הביטחון, אריאל שרון, והרמטכ"ל, רפאל איתן, על גג החפ"ק בלבנון צילום : משרד הביטחון
 
מסוק 'יסעור' מפנה לוחם צהל לבית חולים בישראל. 12 נפצע בקרב על הבופור
מסוק 'יסעור' מפנה לוחם צהל לבית חולים בישראל. 12 נפצע בקרב על הבופור צילום : משרד הביטחון
 

על הכוח הופקד סגן מפקד החטיבה דאז, גבי אשכנזי. הכוח נע במספר נגמ"שים אל המבצר, כשבדרך נתקל באש מכיוון הכפר ארנון, שלמרגלות המבצר. מהאש נפגע הנגמ"ש של מפקד הכוח משה קפלינסקי, והפיקוד הועבר לרס"ן גוני הרניק, מפקד הסיירת שחזר לצבא בהתנדבות לטובת המבצע וצורף לחפ"ק של אשכנזי. משנפתחה האש, הורה הרניק: "קדימה, הסתער".

 

הכוחות פוצלו והתקדמו לעבר כיבוש יעדים מדרום ומצפון למבצר. "ביצענו הסתערות על פאתי היעד", סיפר מי שהיה מ"פ כוח ההנדסה, סרן צביקה ברקאי, בתחקיר שנערך אחרי הקרב. "איתרנו את מקור האש באזור הבונקר המרכזי. בשלב זה היעד היה נתון לאש כבדה וקשה היה לאתר את מקורות הירי. ארז גרשטיין (אז קצין צעיר ולימים מפקד יחידת הקישור ללבנון) דיווח שיורים עליו ושהוא פצוע. ארגנתי כוח מאולתר וביצענו הסתערות על הנקבה. חיסלנו את כוח המחבלים שהיה שם".

 

 
אלוף פיקוד צפון, אמיר דרורי, ומח"ט גולני מתבוננים במפה בימי המבצע
אלוף פיקוד צפון, אמיר דרורי, ומח"ט גולני מתבוננים במפה בימי המבצע צילום : "במחנה"
 
עמנואל רוזן, אז כתב "במחנה, והאלוף אברהם טמיר
עמנואל רוזן, אז כתב "במחנה, והאלוף אברהם טמיר צילום : משרד הביטחון
 
סא"ל דורון אלמוג, שהוביל את יחידות הצנחנים תחת השם "כוח עוגן", מהנחיתה בשפך נהר האוואלי ועד ביירות
סא"ל דורון אלמוג, שהוביל את יחידות הצנחנים תחת השם "כוח עוגן", מהנחיתה בשפך נהר האוואלי ועד ביירות צילום : מיקי צרפתי
 

במקביל, כוח בפיקודו של סגן מוטי גולדמן נשלח לכבוש את היעדים מצפון למבצר. במהלך ההתקדמות נפתחה לעבר הכוח אש. שני לוחמים נהרגו ושלושה נוספים נפצעו. הכוח המופתע החל להתפזר בחיפוש אחר מחסה. כוח הרתק נתקל גם הוא באש מחבלים שגרמה למותו של אחד הלוחמים ולפציעתם של שלושה.

 

"אחרי העיקול פגשתי את גוני. לאחר שדיווחתי לו מה קרה אמר לי: קדימה. רצתי קדימה והגעתי לתעלה, רימון וצרור פנימה", סיפר גולדמן בתחקיר המבצע. "ראיתי שהכל בסדר. אבו נכנס מימין, התעלה היתה מאד צרה ועם האפוד ממש לא הייתי מסוגל לעבור בה. הביצורים היו מבטון מזוין כמו מקלט. יצאתי מהתעלה, רזי עבר אותי וגם עמי, אני נכנסתי אחריהם. פתאום נורה צרור מלפנים שפגע גם באבו וגם ברזי, ריקושטים חלפו ליד עמי.

 
תא"ל יוסי בן חנן ואלוף אהרון יריב על ציר החוף בדרום לבנון
תא"ל יוסי בן חנן ואלוף אהרון יריב על ציר החוף בדרום לבנון צילום : משרד הביטחון
 
ניר ברקת, אז קצין בגדוד 890 של הצנחנים
ניר ברקת, אז קצין בגדוד 890 של הצנחנים צילום : מיקי צרפתי
 
לוחמי חיל הים וכוח חטיבת הצנחנים בהפלגה מאשדוד לצידון, לפני הנחיתה ליד שפך נהר הוואלי
לוחמי חיל הים וכוח חטיבת הצנחנים בהפלגה מאשדוד לצידון, לפני הנחיתה ליד שפך נהר הוואלי צילום : מיקי צרפתי
 

"צעקתי: 'מה קרה?' עמי ענה: הם פצועים. אמרתי לעצמי להוציא את הפצועים והתחלתי להתקדם לבד. כשאתה מפקד אתה לא מפחד. זו אחריות. אמרתי לאיתן הררנ"טיסט לירות לעבר העמדה שירתה, הוא ירה עוד אחד ועוד אחד והעמדה השתתקה. התקשרתי לגוני ואמרתי: תשמע, אני פה עם שלושה אנשים, הוא ענה לי: 'זה בסדר, אני מגיע'".

 

במהלך הקרבות נתקלו הלוחמים במחבלים שנשארו במקום והשיבו בירי לעברם. מהאש נהרג גם הרניק. "בבת אחת יצא מהעמדה שצף יריות עז", תיאר אחד הלוחמים. "המבצר היה קרוב מתמיד וגוני הביט בעמדה. מישהו צעק לעבר הפתח בערבית 'צאו החוצה, אתם מוקפים'. מיד שטפה מהעמדה שרשרת ירי ארוכה, מתגרה. מוטי (גולדמן) השליך לתוכה רימון. אחרי שהות קלה השליך גוני רימון מן העבר השני. שוב יצאה מתוך אפילת מחפה העמדה שרשרת ירי. גוני התרומם ונע לעבר העמדה בצעדים גדולים, ולהרף עין ראה בחלון האפל שרטוטי דמות אדם וזיע גוף ורשף ובית חזהו נקרע וקול הנפץ התגלגל בכל חדרי גופו". גולדמן סיפר על אותם רגעים: "לא ראיתי שהוא נפל. צעקו לי: מוטי, גוני נפגע. הגעתי בריצה אחרי חצי דקה, והוא כבר לא היה חי. הייתי המום".

 

 
חבירת כוחות צה"ל עם הנוצרים בתום הקרבות. הרמטכ"ל איתן לוחץ יד לבאשיר ג'ומייל
חבירת כוחות צה"ל עם הנוצרים בתום הקרבות. הרמטכ"ל איתן לוחץ יד לבאשיר ג'ומייל צילום : משרד הביטחון
 
הגששם במהלך המלחמה כצוות בידור בגזרה המזרחית
הגששם במהלך המלחמה כצוות בידור בגזרה המזרחית צילום : משרד הביטחון
 
ובסוף גם הגיעה הנסיגה - לרצועת הביטחון. שיירת טנקים עוזבת את לבנון
ובסוף גם הגיעה הנסיגה - לרצועת הביטחון. שיירת טנקים עוזבת את לבנון צילום : משרד הביטחון
 

הלחימה האינטנסיטית פסקה מעט אחרי השעה 22:00. בשלב זה החל הכוח לטהר את היעדים. כשנודע לאשכנזי על מותו של הרניק ועל גמר כיבוש היעדים, הוא הורה "להמתין עד הבוקר" לפני הכניסה למבצר. במהלך הלילה הבחינו הלוחמים באנשים היורדים מהמבצר. למחרת בבוקר נתגלה סולם חבלים שהשתלשל ממרומי הבופור ובעזרתו הצליחו כנראה המחבלים לחמוק מהשטח. לקראת בוקר טיפס טנק בודד לרחבת המבצר וירה לעבר נקודות חשודות. במקביל, עברו הלוחמים מתעלה לתעלה כדי לוודא שהן ריקות. בשעה 6:30 הושלם כיבוש המבצר כשעל גגו הונף דגל ישראל.

 

למחרת הגיעו למקום הרמטכ"ל, רפאל איתן, שר הביטחון, אריאל שרון, וראש הממשלה, מנחם בגין. מנחם בגין הביע התעניינות במחבלים שהתבצרו במבצר, ושאל "האם הם השתמשו במכונות ירייה?", שאלה שהפכה לסמל של הניתוק בין הדרג הצבאי לדרג המדיני במלחמה. הרניק זכה אחרי מותו לצל"ש מפקד האוגדה. גולדמן זכה לעיטור העוז. בשנים שלאחר מלחמת לבנון ובזמן שהיית צה"ל ברצועת הביטחון, מבצר הבופור היה לאחת העמדות החשובות של צה"ל בשל מיקומה. עם הזמן, מחבלים מהכפר ארנון, שלא היה חלק מרצועת הביטחון, החלו בהתקפות על המוצב, דבר שגרם לכיבוש הכפר וסיפוחו לרצועת הביטחון.

 
  
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.