ריאליטי צ'ק • איך הסרט "משחקי הרעב"?

 
מנה גדושה של ביקורת חברתית . לורנס ב"משחקי הרעב"
מנה גדושה של ביקורת חברתית . לורנס ב"משחקי הרעב" צילום: יח"צ, Murray Close
 
עודכן 11:05 27/03/2012

העיבוד הקולנועי ל"משחקי הרעב" אולי לא מרגש כמו הספר הראשון בסדרה, אך כייפי בזכות מנה גדושה של ביקורת חברתית ואקשן עשוי היטב. מעיין כהן משחקת בהישרדות

 
 
 
 
 

אפשר לומר הרבה דברים על "משחקי הרעב", החל מהתזמון בו יצא בישראל - ימים שבהם שאלת גבולות הריאליטי עומדת לביקורת ציבורית במלוא חריפותה - ועד ההשוואה הבלתי נמנעת לסדרת סרטי "דמדומים" ההיסטרית. אבל דבר אחד אי אפשר לומר עליו: זה ממש לא סרט לבני נוער, בדיוק כפי שהספר שעליו הוא מבוסס אינו לנערים הצעירים.

 

החטא הקדמון הזה, המאפיין ספרים רבים מז'אנרי הפנטזיה והמדע הבדיוני, עומד בעוכריו של הסרט, ומונע ממנו לזקק את האימה והזוועה המזדחלות במעלה עמוד השדרה עם קריאת הספר. האלימות הבוטה והגרפית המתוארת בספר עודנה וצומצמה בסרט למינימום, ויחד אתה הקונפליקטים המובנים המלווים את הגיבורה, המחוייבת לרצוח כדי לשרוד.

 

ואף על פי כן, זו אינה הבעיה העיקרית בסרט. זו נובעת דווקא ממבנה הספר של סוזן קולינס, הממקמת את עיקר ההתרחשות בתודעתה של הגיבורה, קטניס אוורדין (ג'ניפר לורנס). עם תרגומה והתאמתה המתבקשת של תודעה זו לשפה הקולנועית, אובד קולה הייחודי של קטניס, פרשנותה ותחושותיה כלפי המציאות האיומה אליה נקלעה בעל כורחה, ומשאיר את הצופים שלא קראו את הספר עם סימני שאלה רבים, או תחושה של חוסר מיצוי. 

 

 
סימני שאלה. "משחקי הרעב"
סימני שאלה. "משחקי הרעב" צילום : יח"צ, Murray Close
 

קטניס טובה יותר מבלה

עלילת הסרט, לטובת מי שלא מצוי בפרטים, מתרחשת בעולם פוסט-אפוקליפטי, במדינת פאנם השוכנת על חורבותיה של אמריקה הצפונית. פאנם מחולקת ל-12 מחוזות (ישנו מחוז נוסף, 13, שאינו רלוונטי לעלילה ומקומו יתבהר בהמשך) הנשלטים על ידי הקפיטול, עיר הבירה של פאנם ומקום מושבו של הממשל האכזר.

 

כעונש על התמרדות המחוזות נגד הקפיטול בעבר, נבחרים שני נציגים מכל מחוז בהגרלה להשתתף ב"משחקי הרעב" - תחרות הישרדות במלוא מובן המילה, בה המנצח הוא האחרון שנשאר בחיים. האירוע משודר בטלוויזיה ברחבי המדינה בשידור חי, מה שהופך אותו לתוכנית ריאליטי מפלצתית, נטולת כדורים פסיכיאטריים אמנם, אך עמוסה באסונות, מכשולים אכזריים ומניפולציות רגשיות עם סוף טראגי וידוע מראש.

 

גיבורת הסרט, המגולמת על ידי ג'ניפר לורנס, מתנדבת להשתתף בתחרות במקום אחותה הקטנה שעלתה בגורל. היא נשלחת לזירה יחד עם פיטה (ג'וש האצ'רסון האנמי) ויוצאת לקרב על חייה. לורנס, אגב, היא בחירה מוצלחת לתפקיד. אמנם, גזרתה המבהיקה מבריאות עומדת בסתירה בולטת לנערה מזת הרעב שהיא אמורה להיות, אך למעט הפרט הקטנוני הזה מדובר בשחקנית טובה בפני עצמה - ולאין שיעור מקריסטן סטיוארט העגמומית, המגלמת את בלה ב"דמדומים".

 

 
תוכנית ריאליטי מפלצתית. "משחקי הרעב"
תוכנית ריאליטי מפלצתית. "משחקי הרעב" צילום : יח"צ, Murray Close
 

לקטניס חבר קרוב במחוז (גייל, המגולם על ידי ליאם המסוורת'), אך מערכת היחסים בינו ובין קטניס כמעט ואינה מטופלת בסרט, מה שמשמיט את הקרקע מתחת לאחד הקונפליקטים הגדולים המלווים את קטניס במהלך התמודדותה בזירה - הצורך להעמיד פנים כאילו היא ופיטה זוג אוהבים, על מנת לזכות באהדת הציבור.

 

למרות מגרעותיו, "משחקי הרעב" אינו סרט רע. הוא אולי לא מרומם את המקור לגבהים חדשים (כפי שעושה, נניח "משחקי הכס" המשובחת), אבל הוא נאמן לו בדרכו, ומצליח לספק כמה וכמה רגעים מרגשים. מעריצי הסדרה, בכל מקרה, לא צפויים להתאכזב. משחק טוב, הברקות ליהוק כמו וודי הארלסון ולני קרביץ המפתיע לטובה, יחד עם סיפור טוב ומנות גדושות של ביקורת חברתית ואקשן עשוי היטב, יעניקו שעתיים וחצי של הנאה גם למי שלא קרא את הספר, ולא מפחד מסרטים המוגדרים לבני נעורים.

 

 
 
  
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.