מותו של הדיור הציבורי: לאן הוא נעלם?

 
עודכן 23:09 25/01/2012

קריטריונים, דיור בר השגה ומחאה נמצאים בכותרות. המחאה פרצה בעקבות מחירי הדיור והשאלה היא מה קורה עם הדיור הציבורי ועם אלה שהיו זכאים לו עד שכללי המשחק השתנו והשאירו אותם בחוץ?

 
 
 
 
 

טרגדיית הדיור הציבורי. בשכונת התקווה, בבת-ים ובערים גדולות אחרות התקבצו בחודשים האחרונים ברחובות אנשים בלי בית. אנשים שבעבר היו זכאים לדיור ציבורי מפונים היום אל הרחוב. "חשבתי שאדם שכל החיים עובד במדינה, לא יגיע למצב שהוא יהיה עני. וטעיתי", אמר אחד הדיירים במאהל.

 

כך לדוגמה רחל בניסטי, דיירת לפני פינוי. היא אם חד הורית שעובדת במשרה חלקית כמאבטחת וגרה עם שני ילדיה בדירת חדר בבאר שבע לאחר שפלשה אליה. מכאן היא תיזרק לרחוב. "אני רועדת, בלחץ כי אין לאן ללכת". את הבית היא נועלת במוט ברזל מחשש לפינוי ומחזיקה לידה בלון גז ומצית. "אין לי קורת גג, אין לי מה להפסיד בחיים".

 

בניסטי לא עומדת במה שמכונה הקריטריונים. היא ועוד אלפים כמוה שבעבר היו זכאים לדיור ציבורי נשארים מול דלת סגורה. מהם הקריטריונים? משפחה עם שלושה ילדים ויותר, הכנסה משפחתית של עד 5,537 שקלים בחודש ונתמכי הביטוח הלאומי וקצבאות. הקריטריונים רק הולכים ומתקשחים בגלל מלאי דירות שהולך ואוזל כאשר רוב הזכאים נשארים ברשימות ההמתנה ומטורטרים בלי סוף.

 

גם בועז תגר ואשתו עובדים אך לא זכאים לסיוע. הם מרוויחים יחד כ-6,000 שקלים ולא עומדים גם בקריטריונים. "מצד אחד, אם לא הייתי עובד, הייתי זכאי לדירה, אבל בגלל שאני עובד ומרוויח קצת יותר אני לא יכול לקבל דירה", אמר בועז.

 

מדוע נוצר המשבר? רק בעשור האחרון מכרה המדינה כ-30,000 דירות של הדיור הציבורי אך בפועל הכסף מהמכירה לא יועד לרכישת דירות חדשות. סיוע בשכר הדירה היה יכול להיות פתרון עבור אותן משפחות אלא שגובה הסיוע המירבי כיום הוא כ-1,500 שקלים כאשר הממוצע הוא כ-650 שקלים בחודש.

 

מעיריית ירושלים וחברת "פרזות" נמסר שזמן ההמתנה לדיור ציבורי הוא אכן ארוך מאוד ונמשך שנים. ממשרד האוצר נמסר שתקציב הדיור הציבורי לא רק שלא הצטמצם בשנתיים האחרונות אלא גדל באופן משמעותי.

 
  
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.