דור תחריר מציג: כך איבדנו אמון בגנרלים

 
העימותים במצרים. "לא נותיר את המדינה כמו שהיא"
העימותים במצרים. "לא נותיר את המדינה כמו שהיא" צילום: רויטרס
 
עודכן 07:47 23/11/2011

רק לפני כמה חודשים קיבלו חיילי הצבא המצרי ממתקים ופרחים, הצטלמו עם ילדים נרגשים והצדיעו למפגינים. אז איך זה שהמילים "טנטאווי הביתה" הפכו לכה נפוצות בימים אלה? ומדוע התחילו להשוות את המצב בקהיר לתקופת השואה? המצרים מנסים להשיב

 
 
 
 
 

במהלך ההתרגשות שליוותה את התפטרותו של חוסני מובארק בחודש פברואר האחרון, זכה הצבא המצרי לתשואות רמות מהמפגינים בכיכר א-תחריר. "הצבא והעם מאוחדים", הם קראו באושר. החיילים קיבלו אז ממתקים ופרחים והניפו ילדים מעל הטנקים שלהם. כעת, מפגינים רבים חשים כי ההתלהבות הייתה נאיבית וכי החגיגות שלהם הקדימו את זמנן.  

 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של חדשות 10 »

 

"המהפכה האמיתית טרם התחוללה"

חודשים של זעם על התמהמהות הצבא בהעברת השלטון לידיים אזרחיות התפרצו בימים האחרונים והשיבו את עימותי הדמים לכיכר א-תחריר. "מדוע כוחות הביטחון תוקפים אנשים שרק רוצים לקבל את הזכויות המגיעות להם?", תוהה עמר באדר, חבר תנועת הנוער של האחים המוסלמים, שהצטרף לגל המחאה החדש במצרים.

 

הפעילה עמאני סאלח טוענת כי הצבא והמשטרה הרגו הרבה אנשים בימים האחרונים. "אנחנו סובלים", היא אומרת. עם זאת, היא מבטיחה כי המפגינים יישארו במיקום הסימבולי בלב קהיר ככל שיידרש. "אנחנו רוצים דמוקרטיה. לעולם לא נותיר את המדינה במצב הזה. נישאר עד שהם (השליטים) יילכו ונקבל את החופש שלנו", מבהירה סאלח בראיון ל-BBC.

 

גם טארק שלאבי, מוותיקי המפגינים בכיכר א-תחריר, משמיע הצהרות דומות. "המהפכה האמיתית טרם התחוללה", הוא מבהיר. ועד שמהפכה זו תתחולל, מנהלים תומכי המחאה אתר אינטרנט בערבית בשם Tahrir News והם פעילים גם בפייסבוק. כך למשל כתבה "קואליציית הנערים המהפכניים" ברשת החברתית: "המועצה הצבאית איבדה את הלגיטימיות שלה". אז נשאלת השאלה: כיצד איבד הצבא את האמון של כל כך הרבה מצרים בני "דור א-תחריר", שעד לפני כמה חודשים תמכו בו?

 

 
חייל מצדיע למפגינים לאחר נפילת מובארק. כעת, הפרחים כבר לא בקנה
חייל מצדיע למפגינים לאחר נפילת מובארק. כעת, הפרחים כבר לא בקנה צילום : רויטרס
 

"כמו רשימת שינדלר"

מפגינים רבים בכיכר המצרית רואים בגנרלים השולטים במדינה המשך של המשטר הקודם. הם טוענים כי רבים מהשליטים הם בני ברית קרובים של מובארק ואף מונו על ידו. ואכן, ראש המועצה הצבאית העליונה, מושיר חוסין מוחמד טנטאווי, היה שר ההגנה של מובארק במשך שני עשורים. כעת, "טנטאווי הביתה" ו"בלתי חוקי" הן קריאות שגרתיות שנשמעות נגדו ברחבי מצרים.

 

מבחינתו של מוחמד גוהר, איש תקשורת מרכזי במצרים, אובדן האמון של העם במשטר הצבאי התבטא היטב באירוע אחד שהתחולל לפני חודש וחצי, ב-9 באוקטובר. מפגינים קופטים התקהלו אז ברחוב, סמוך למשרדו, כדי להביע מחאה על היחס השלילי שהם מקבלים במדינה. לפתע פתחו צלפים באש לעבר הקהל ורכבים של הצבא חדרו לתוך ההמון והביאו למותם של מפגינים רבים.

 

"אתה מכיר את הסרט רשימת שינדלר? הרגשתי כאילו זו המציאות", אומר גוהר. "זה היה מביש לראות חיילים עושים דבר כזה לעם שלי". אז למה הם עשו את זה, אתם שואלים? גוהר מסביר כי הצבא רצה לשלוח מסר, שבלעדיו ישרור במצרים כאוס. "הגנרלים מנהלים את המדינה כבר 60 שנה. אתה חושב שהם רוצים לוותר עכשיו?", הוא שואל כשאלה רטורית.

 

 
הרג הקופטים באוקטובר - הקש ששבר את גב הגמל המצרי?
הרג הקופטים באוקטובר - הקש ששבר את גב הגמל המצרי? צילום : AP
 

הסיבוב החדש של העימותים במצרים החל בהפגנת ענק שהתרחשה ביום שישי. הורגשה בה דומיננטיות של אסלאמיסטים, המעוניינים לזכות בהישג מכובד בבחירות הקרובות לפרלמנט המצרי. הם סרבו להצעה מצד הממשלה, לפיה הצבא ישמר חלק מכוחו הפוליטי גם לאחר העברת השלטון לידיים אזרחיות. כמה ארגונים פוליטיים, כמו תנועת הנוער "6 באפריל" שעזרה לגייס מפגינים במהלך המהפכה נגד מובארק, הצטרפו גם הם להפגנות, שהתפשטו לערים מרכזיות אחרות.

 

מתוך חשש שלוח הזמנים הנוכחי ידחה את הבחירות לנשיאות עד 2013, קראו המפגינים לקיים את ההצבעה לא יאוחר מחודש אפריל הקרוב. המפגינים דורשים גם לחקור בהקדם את מות המפגינים בידי כוחות הביטחון. "זה מאוד פשוט. אנחנו רוצים מפת דרכים ברורה להעברת השלטון", אומר טאמר עבאס, אחד המפגינים. "קראנו לעשות זאת מאז ה-11 בפברואר". 

 

דני דין של תחריר

מצדה, נשארת המועצה הצבאית העליונה דבוקה לתוכניתה לקיים את הבחירות לפרלמנט ב-28 בנובמבר. כתמיד, כמה בכירים בממשל מאשימים "כוחות בלתי נראים" בעמידה מאחורי המהומות בקהיר, ואומרים כי לשלטון יש את הזכות לנקוט צעדים ביטחוניים בכיכר א-תחריר.

 

לטענת סאמח סאיף אל-יזאל, ראש המוסד "אל-גומהורייה" ללימודי ביטחון, הרוב הדומם במצרים עדיין תומך בצבא. "אנחנו אומה של 85 מיליון בני אדם. אנחנו רואים כמה אלפי בני אדם שמובילים מהלך אגרסיבי, אך רוב האנשים רוצים לראות כבוד רב יותר כלפי הממשלה והמשטרה", הוא סבור. "אני יכול להבטיח לכם שהצבא לא רוצה להחזיק בשלטון. הם אולצו להיכנס לפוליטיקה ורוצים לשוב לבסיסיהם".

 

ובעוד הכוחות שואפים לסגת מהפוליטיקה למקום מפלט, ביודעין כי תדמיתם בציבור הוכתמה, הם גם ניצבים בפני דילמה לא פשוטה: מעבר אמיתי לדמוקרטיה יתגלם בהעברת השלטון לאזרח. מאז המהפכה הצבאית ב-1952, שהפילה את בית המלוכה, כל ארבעת הנשיאים היו אנשי צבא. נשיאים אלה אפשרו לצבא לפתח כוח פוליטי רב, ורבים ממושלי המחוזות ומבכירי הציבור הגיעו משורותיו. לכן, הדילמה היא לא פשוטה, ובקרוב נדע כיצד היא תיפתר.

 
  
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.