אתם צריכים לשבת • ביקורת על "משחקי הכס"

 
בקרוב: פרשת "סטארק טורס"? שון בין ב"משחקי הכס"
בקרוב: פרשת "סטארק טורס"? שון בין ב"משחקי הכס" צילום: יח"צ
 
עודכן 14:01 22/04/2011

תשכחו מעולם הפנטזיה כמו שהכרתם אותו, כי "משחקי הכס" היא יצירה פוליטית מבריקה ומרשימה שמזכירה לכולם שהקולנוע האמיתי בשנים האחרונות מתרחש על מסך הטלוויזיה. פיני אסקל מבקש את הכס

 
 
 
 
 

זה נהיה קשה, מורכב ומסובך יותר מסדרה לסדרה. אתה שואל את עצמך פעם אחר פעם אם הרגע סיימת לצפות בפרק הבכורה של הסדרה הטובה ביותר בטלוויזיה או שהיא מספר אחת רק בז'אנר שלה. יחסי ציבור מטורפים, השקעה כספית מעבר לכל פרופורציה, קהל צמא לדם ואש ותמרות עשן, רשת טלוויזיה מסמנת אותה כדבר הגדול הבא, שחקני קולנוע מוכרים שעושים דיאטה רצחנית כדי להצליח להיכנס למסך הקטן. כל הסיבות הללו מכתירות אחת לכמה חודשים מחדש את יד ימינו של המלך - לפעמים "הסמויה", לפעמים "הסופרנוס" - אבל רק עד שמגיע יורש העצר הבא.

 

בינתיים אפשר לומר בוודאות שבשנה האחרונה הקולנוע נכנס אלינו הביתה. אבל לא מדובר רק בטכנולוגיה, רזולוציה, מסכים ו-HD, או בפופקורן, מים בטעם קולה ואנשים שעוברים לך מול המסך בדרך לשירותים. זו הרמה. "משחקי הכס" ו"אימפריית הפשע" - כל אחת בסטנדרטים ובאיכויות שלה - מוליכות את דרמות הטלוויזיה לפסגת שאיפותיו הכמוסות של כל קולנוען. על "אימפריית הפשע" המעולה כבר שמעתם שבחים, אבל גם "משחקי הכס", עיבוד טלוויזיוני לסדרת הספרים עבת הכרס, המרתקת והמורכבת של ג'ורג' ר"ר מרטין, היא בהחלט מועמדת ראויה להיחשב כאחת הגדולות והמרשימות שנעשו עד היום.

 

 
אמיליה קלארק ב"משחקי הכס". מאחוריה בצד שמאל: אחיו התאום של אלי פיניש
אמיליה קלארק ב"משחקי הכס". מאחוריה בצד שמאל: אחיו התאום של אלי פיניש צילום : יח"צ
 

עיבוד למסמך עיתונאי של רביב דרוקר

סדרת פנטזיה בדיונית ותקופתית טלוויזיונית היתה עשויה להיכשל בדיוק בגלל הסיבה שבה סדרות קולנועיות כמו "הארי פוטר", "שר הטבעות", ובמידה מסוימת גם "דמדומים", הצליחו: הז'אנר מתאים, לכאורה, רק לקהל מאוד ספציפי, גיקי, צעיר בהרבה מגיל הצופים הממוצע שרשתות הטלוויזיה היו רוצות להשקיע בו. אבל "משחקי הכס", במהות שלה, היא הרבה יותר "שושלת טיודור", או עיבוד למסמך עיתונאי של רביב דרוקר שייקרא בעוד שנים "פרשת סטארק טורס" או "לאניסטרגייט".

 

הפנטזיה, למעט עצם הבדיה, נשארת בחוץ, מה שמשאיר את המקום לפוליטיקה תקופתית מרתקת, מתעתעת, מתוסבכת, אכזרית, מעוררת אמוציות וספוגה בדם רע. תוסיפו לזה ניואנסים מבריקים ואמירות כנות או בוטות מדי בשביל פנטזיה ("אני לא מתחרה, כי כשאני נלחם באמת באדם אני לא רוצה שהוא יידע מה היכולות שלי"; האח שאומר לאחותו "ארשה ל-40 אלף בני שבט וסוסיהם לזיין אותך אם זה מה שצריך"; האח הגמד של המלכה אומר לבן הממזר של הלורד סטארק "כל הגמדים הם ממזרים בעיני אביהם") - ותקבלו ריאליזם במיטבו.

 

 
לא פנטזיה לילדים. איזק המפסטד ב"משחקי הכס"
לא פנטזיה לילדים. איזק המפסטד ב"משחקי הכס" צילום : יחצ
 

משחקי הכורסה

הסיפורים הקטנים והמרתקים של שבע המלכויות - כולל הפראים, הלבנים המהלכים, זאבי הבלהות שמשום מה לא יכולים להתקיים מדרום לחומה, המלך רוברט המוחצן וחובב המשגלים, הדות'ראקים האלימים, הקרב הסמוי בין משפחות סטארק ולאניסטר, החורף שמתקרב וכולם מדברים עליו למרות שהשלג כבר אוחז ביערות - כל אלה כתובים בגאונות, מבוימים ברגישות ומצולמים בחדות.

 

היחסים שנרקמים בין דמויות שנפגשות לראשונה - כמו רגע קטן ומודע לעצמו בין בנו הממזר של הלורד סטארק לגמד של בני לאניסטר, כמו מפגש בין האחים הלבקנים והמעודנים לבית טארגארין לבין סוחרי הסוסים הגסים, כמו המשגל בין המלכה לאחיה שנקטע בגלל ילד בן עשר, כמו כל נגיעה נבונה של קט סטארק - הופכות את "משחקי הכס" בעזרת מבט, משפט או מנגינה ליצירה מושלמת וחכמה שתשאיר מיליוני צופים רבים על הכס, או על כורסאות טלוויזיה משוכללות יותר. כמו שסיכמנו, הקולנוע האמיתי קורה בשנה האחרונה בעיקר בבית.

 

"משחקי הכס", חמישי, 22:45, yes Action

 
  
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.