חיים בלב ים: הצצה נדירה אל צוות סטי"ל בפעילות מבצעית

 
עודכן 23:12 15/01/2010
אלון שרביט

השבוע נתנו את המצלמה הקטנה שלנו למפקדה של אחת ממכונות המלחמה המתקדמות ביותר של צה"ל - ספינת הטילים אח"י חרב. אז איך מתגברים על הבחילות והטלטולים, ואיך נראה חילוץ מלב ים סוער? הנה השבוע של הבחורים מהסטי"ל

 
 
 
 
 

(8:22 דקות)

בוקר על סיפון סטי"ל אח"י חרב, רגע לפני יציאה להפלגת אימון:

ברוכים הבאים לאח"י חרב. שמי ארז בן ציון, אני מפקד הספינה, ואתם מוזמנים היום להצצה נדירה למקום שאליו מצלמות לא נכנסות - ספינת הטילים של חיל הים.

אני השארתי בבית אישה בחודש תשיעי. כרגע הצירים כל 30 דקות, אז זה בסדר. נקווה שהיא תחזיק מעמד. קדימה, יוצאים לדרך.

עוגן הרם, יוצאים מנמל חיפה:

יצאנו לים. נשקים, מקלעים פרוקים ונצורים, למעט סודרי הירי. שתהיה לכולם הפלגה מוצלחת. אנחנו ניכנס עכשיו לבטן של הספינה, נראה קצת את המדורים מבפנים, קדימה.

הגענו למטבח. קצת בלאגן. החוויות של המטבח הן בעיקר בים גבוה. כמו שאתם רואים, המטבח מאוד קטן, וכשהספינה מיטלטלת אז כל נושא הבישול הופך ליותר ויותר קשה.

תרגיל חילוץ ימי על ידי מסוק:

חילוץ אדם מכלי שיט יכול לקרות רק על ידי מסוק. יאללה לעמדות, זריז, המטוס נכנס. זו פעילות שמתקיימת בטווחים של עשרות מיילים מחופי המדינה. צריכים להסתמך על סיוע של חילוץ אווירי על מנת לפנות בן אדם. היה שיתוף פעולה מצוין מבחינתנו.

אנחנו חיים שלוש שנים בתוך מדורים קטנים, ואצלנו זו השגרה. בכל יחידה קרבית אחרת, לכל אחד יש את הנישה שלו ואת החדר שלו, אך פה אין לך את החדר שלך. אתה גר עם עוד 20 אנשים. זה כמו אוהל בטירונות, אבל אתה חווה את זה 3 שנים. אין פרטיות. פרטיות זה משהו שמאוד קשה בסטי"לים.

יש את המי"ק - מרכז ידיעות הקרב. הגבול הימי הוא פשוט גבול שלא משורטט בקו. אין חומת לבנים, אין גדר, זה דבר מסובך. דרך הים אפשר להוביל על כלי שיט אחד כמות תחמושת ואמל"ח שאי אפשר להוביל בכמה שנים במנהרות.

חדר מכונה - "הנשמה" של הספינה:

בים יש הרבה אמונות תפלות, אבל הדבר הבא אינו אמונה תפלה. למכונה של הספינה אסור שבחורה תיכנס, כי אחרת המכונה תקנא ותתחיל לעשות בעיות. כל התקשורת כאן מתבצעת באמצעות סימני ידיים ופרצופים.

מגורי חרטום הם המגורים הגדולים בספינה. רוב הלוחמים ישנים בחרטום, והם גם אוכלים שם. כל המיטות כאן מחוברות בשרשראות והן תלויות מהתקרה.

השעה 17:00 בערב, השמש כבר שקעה והסיור הזה נגמר. אנחנו ניכנס עכשיו וניפרד בחוף. אני מקווה שהצלחתם טיפה לחוש את החוויה של להיות לוחם על ספינות הטילים. זה על קצה המזלג. אתם תחזרו לעיסוקיכם ואנחנו נחזור לעשות את מה שאנו עושים הכי טוב - לצאת לים. ניפגש על החוף.
 
  
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.