התכנית של אונ' ת"א: פיטורים, קיצוצים וסגירת חוגים

 
אם יסגרו לנו את החוג, נלמד בבית קפה. אוניברסיטת תל אביב (האתר הרשמי)
אם יסגרו לנו את החוג, נלמד בבית קפה. אוניברסיטת תל אביב (האתר הרשמי)
 
עודכן 17:32 07/12/2005
אסף אביר

ממידע שהגיע ל"חדשות נענע" עולה כי תכנית ההבראה של המוסד מרחיקה לכת הרבה מעבר למה שפורסם; בין היתר על הפרק: קיצוץ של 20 אחוזים בכל פקולטה; סגירה ואיחוד של חוגים בפקולטות למדעי הרוח והאמנויות; פיטורים של כ- 160 מרצים והפסקת רכישת ספרים חדשים

 
 
 
 
 
הגרעון שלה עומד על רבע מיליארד שקלים. הפקולטות לא מפרסמות מחקרים חדשים. הספריות מפסיקות לקנות ספרים. ההנהלה דורשת מכל פקולטה להצטמצם ב-20 אחוז ומתחילה לדבר על סגירת בתי ספר "לא רווחיים", כמו ארכיטקטורה, רפואת שיניים ותיאטרון. כעת גם נודע על הכוונה לקצץ שליש מהפקולטה למדעי הרוח ו-50 אחוז מהפקולטה לאמנויות. סיפורה של אוניברסיטת תל-אביב מתחיל להיראות פחות כמו "ספינת השוטים" ויותר כמו הטיטאניק.

ל"חדשות נענע" נודע כי הסגל הבכיר של האוניברסיטה קיבל את הידיעה בתחילת השבוע. בישיבה סוערת שנערכה ביום שני שמעו המרצים לראשונה באופן רשמי על כוונת האוניברסיטה לעודד יציאה לפנסיה מוקדמת, לפטר כ-160מורים ללא קביעות, ולסגור או לאחד יחידות לימוד - דבר שמבחינה חוקית יאפשר להנהלה לפטר גם מרצים עם קביעות. בנוסף, האוניברסיטה ביקשה מהמרצים לשקול הקפאת קרנות והורדה בשכרם.

המרצים לא קיבלו את זה יפה. השקט והדאגה של פתיחת הישיבה התחלפו בקריאות ביניים ובדרישות להתפזר ללא הצבעה. פיזיקאים ופסיכולוגים האשימו זה את זה בשיתוף פעולה עם החלונות הגבוהים. מומחים למדע המדינה דרשו לקבל דוח מפורט על מה שהביא את האוניברסיטה למצבה. מורים למדעי המחשב צעקו בקול רם כל כך, שהדי צעקותיהם עוד נשמעו במסדרונות שעה קלה לאחר תום הישיבה.

ההחלטה שהתקבלה לבסוף היתה להתחיל במשא ומתן עם ההנהלה על הלוואות זמניות ועל שינוי הסדרי הפנסיה, באופן שיפגע רק בדורות הבאים של עובדי האוניברסיטה.

בקשת ההנהלה אולי הפתיעה את המרצים, אבל לא המצב. מספר מרצים כבר החלו, בשקט בשקט, להתעניין באפשרויות עבודה בחו"ל. פרטים מתוכנית ההבראה שמוביל מנכ"ל האוניברסיטה החדש, פרופ' גדעון לנגהולץ, דלפו זה לא מכבר ממשרדי ההנהלה לפקולטות. התכנית מדברת על ביטול קורסים חופפים, איחוד חוגים בתחומים דומים, ובכמה חוגים, התכנון היא לחכות עד שכל הסטודנטים שלומדים כעת יסיימו את התואר, ואז לכבות את האור.

רשמית, עדיין לא הוחלט מה ייסגר ומה לא. אבל על הכוונת נמצאים, מלבד בתי הספר לרפואת שיניים, ארכיטקטורה ותיאטרון, גם היחידות ללימודי חוץ, לימודי שפות, החוגים למוסיקולוגיה, קולנוע, תקשורת, היחידה לימודי עבודה, וחוגים נוספים.
 

לאן נעלמו 200 מיליון שקל?

אחיטוב השאיר אחריו גרעון של 161 מיליון שקלים. (אתר האוניברסיטה)
אחיטוב השאיר אחריו גרעון של 161 מיליון שקלים. (אתר האוניברסיטה)
בקיץ 99' החיים באוניברסיטת תל-אביב עוד היו יפים. כשניב אחיטוב, פרופסור בעל שם עולמי בתחום הניהול, נכנס לתפקיד המנכ"ל הוא קיבל קופה עם רווחים של כ-50 מיליון שקלים, מרצים שעדיין נהנו מהשגי השביתה הגדולה של 94', ובכירים שהרוויחו כ-49 אלף שקלים לחודש בממוצע.

כשפרש אחיטוב מתפקידו, באמצע 2002, הוא השאיר אחריו גירעון של 161 מיליון שקלים, סגל מנהלי זועם שהשבית את האוניברסיטה לשלושה שבועות, ועצה קטנה למחליפו בתפקיד: "לא להיכנס להשקעות לא מבוקרות".

הרבה דברים קרו בשנתיים וחצי של אחיטוב. "הועדה לתקצוב ותכנון של מוסדות ההשכלה הגבוהה" (ות"ת) הורידה את היקף המימון לאוניברסיטאות במאות מיליונים. אוניברסיטת תל-אביב היתה הנפגעת העיקרית. השתוללות הדולר הביאה להפסדים כבדים נוספים, שכן קרנות האוניברסיטה היו צמודות למדד השקלי.

בנוסף, פרוייקטים שאפתניים כמו "פרס דן דוד" ואודיטוריום סמולרש עלו מיליונים רבים מעבר לסכום התרומות שניתנו להקמתם. לפקולטות השונות גם דלפו שמועות על השקעות אומללות במניות שהתרסקו. אולם, הפירוט המלא והמדוייק של הסיבות שבגללן הגירעון של אוניברסיטת תל-אביב מכפיל ומשלש את הגרעון של כל אוניברסיטה אחרת, נעול עדיין במשרדי ההנהלה.
 

אי אפשר לחקור, בקושי אפשר ללמד

שבעה חודשים אחרי פרישת אחיטוב, גירעון האוניברסיטה עומד על קצת יותר מ-250 מיליוני שקלים. הפיטורים כבר לא יחתכו רק בסגל המנהלי. הם יגיעו לכל פקולטה וחוג. בינתיים נראה שהמרצים והסטודנטים מקבלים את הקיצוץ הקרב בהבנה יחסית. "אין פקולטה שאין בה צמצום. אין מקום שעוד לא חתכו בו", אומר לנו יו"ר ועד סגל המרצים הבכירים, פרופ' רזי דמיאל. "במדעי החיים כבר אי אפשר לחקור. בקושי אפשר ללמד. ההנהלה עושה כמיטב יכולתה במסגרת התנאים הקשים. אבל הם יודעים שידנו קצרה, וכל הבקשות שלהם מאיתנו לא יביאו לכיסוי הגירעון".

דמיאל, כמו מרצים בכירים נוספים, לא מתנגד לרעיון לאחד ולסגור חוגים. "מבחינה אדמניסטרטיבית זה עשוי להועיל", הוא אומר. "בהנהלה שואלים, למה לנו להשקיע הון תועפות בהפקות של הצגות תיאטרון כשאנחנו שקועים בהפסדים כאלה, למה לנו להחזיק חוגים להסטוריה כללית, להסטוריה של עם ישראל ולהסטוריה של המזרח התיכון, כשאפשר לאחד אותם בחוג אחד? מה שלא נרשה" הוא מוסיף "זה שיפוטרו מרצים מהחוגים שייסגרו - בעניין הזה יש לנו גם הסכם ג'נטלמני עם הנהלת האוניברסיטה".

יו"ר אגודת הסטודנטים, אסף זלכה, אומר ש"האגודה לא תיתן לסגירת חוגים לעבור בשקט", אך באותה נשימה מוסיף כי הוא מודע למצבה הקשה של האוניברסיטה. "אין ברירה. האוניברסיטה הזו צריכה להצטמצם. יש הרבה שומן שצריך להוריד ממנה, אבל צריך לנקות גם אבק. לי מפריע שהם עושים את זה רק במשקפיים כלכליות. החוג לתיאטרון, למשל, הוא היחיד בארץ שגם נותן תואר אקדמי. גם החוג לקולנוע חשוב מאוד, כי אין מה לעשות, לאנשי קולנוע וטלוויזיה יש השפעה מהותית על החברה. לפי הגישה הכלכלית שלהם, עוד יצא בסוף שנלמד רק משפטים, כלכלה ומדעי המחשב. גם הם לא אוהבים את הכיוון הזה, אבל אומרים 'זה המצב'".
 

ותודה ללימור לבנת

גם אם הבנה בינתיים יש, האופטימיות כבר מזמן נגמרה. ד"ר יואב פלד מהחוג למדע המדינה מתריע ש"אם האוניברסיטה לא תחזור לקנות ספרים, תוך שנתיים-שלוש יווצר פער בלתי ניתן להשלמה". מרצים אחרים מתחילים להתבדח על אפשרות של סגירת האוניברסיטה: "נעביר שיעורי פילוסופיה בבתי קפה, כמו בימי צרפת המהפכנית".

רוב המרצים גם מפנים אצבע מאשימה לכיוון דרום מערב, שם נמצאים גני התערוכה השכנים לקמפוס, על ביתן 28 ששוכן בהם. "כל העניין הוא פוליטי" אומר דמיאל. "יש בממשלה הזו דבר שנקרא 'שנאת אקדמיה' – שנאה לאינטלקטואלים ושנאה לזכות הדיבור. הגרעונות של כל האוניברסיטאות מסתכמים ב-750 מיליונים. אפשר היה לבטל אותם בהינף יד. אבל ישנה לימור לבנת, שפועלת נגדנו מעל ומעבר לדרוש, בעוד שלישיבות הם ממשיכים להזרים מאות מיליונים".

"זה מה שקורה כשאין כבוד לאיש הרוח, לאינטלקטואל וליוצר", מוסיף דמיאל. "אנחנו יוצרים שני דברים בדיוק: כוח אדם ורעיונות. מי שאין להם את שני הדברים האלה נמצאים בהתמוטטות. המדינה הזו מתאבדת בראש צלול".
 

"ההבראה מחייבת תמיכה ממשלתית"

הנהלת אוניברסיטת תל-אביב נמנעה מלהתראיין לכתבה. דוברת האוניברסיטה, אורלי פרומר, מסרה בתגובה את ההודעה הבאה: "אוניברסיטת תל אביב נמצאת בתהליך של בניית תוכנית הבראה, שאמורה להביא ליציבות תקציבית תוך מספר שנים.

"כל יחידות האוניברסיטה - הוראה, מחקר ומנהל - נבדקות בימים אלה ביסודיות ורק לאחר שתהליכי הבדיקה יסתיימו יתקבלו החלטות", מוסיפה הדוברת ומציינת, כי "ללא כל תלות באופי החלטות שתתקבלנה, האוניברסיטה מחויבת לתלמידיה, לחוקריה, למצוינותה האקדמית, ולרמתן של תכניות הלימוד המוצעות על ידה.

"תהליך הפעלתה של תוכנית ההבראה מחייב תמיכה של הות"ת והמועצה להשכלה גבוהה, על מנת להביא בסופו של תהליך להתנהלות האוניברסיטה בהתאם להכנסותיה, תוך שמירה על מעמדה האקדמי והמחקרי בארץ ובעולם".