הילולה לבאבא סאלי

 
עודכן 19:07 24/01/2007
גיל לוין

המונים הגיעו השבוע לקבר הבאבא סאלי בנתיבות להילולה המתקיימת כל שנה ביום מותו. מי היה הבאבא סאלי ומדוע הפך לקדוש? מהי ההילולה? גיל לוין היתה במקום, וחזרה עם הסברים ותמונות

 
 
 
 
 
ביום שני השבוע התקיימה בנתיבות ההילולה לזכר רבי ישראל אבוחצירא, המוכר יותר כ"באבא סאלי". הבאבא סאלי נולד בעיר ריסאני במקורו ב-1890, לאב וסבא שכמוהו מאוחר יותר, נחשבו לעושי נסים. בינואר 1984 נפטר הבאבא סאלי, והתאריך העברי של יום פטירתו, ד' בשבט, הוכרז כיום של הילולה.
 
בארמית משמעות המילה הילולה היא שמחת חתונה או חגיגה אחרת. המאמינים סבורים כי ביום פטירתו של צדיק נערכת ברית או "חתונה" בינו לבין הקדוש ברוך הוא - המוות נתפס כזיווג - וכך הופך יום האבל ליום שמחה, שבו חובר הצדיק לאלוהים למען המאמינים.

את רוב חייו חי הבאבא סאלי במרוקו, כשהוא זוכה לכהונת רב מחוז כבר בגיל 30. בשנות ה-50 הוא עלה לארץ, נדד בין יבנה לאשקלון ולבסוף השתקע בנתיבות. רבי ישראל היה ידוע כמיסטיקן ומתנזר, שהקדיש את כל זמנו לתפילה ותענית. עם זאת הוא נתפס כקשוב לצורכי הציבור.

לדעת מאמיניו, הרב אבוחצירא גם זכה בירושה ייחודית - ברכה פלאית על המים, המחוללת נסים ומעניקה סגולות ריפוי (מים קדושים). רבים נהרו אליו כדי לזכות בברכה, בקבוק "מים קדושים" או קמע מידו. רבי ישראל נחשב למחבר בין דור צדיקי מרוקו ואלה שעלו לישראל, בגלל גילו המופלג, ובעיקר מכיוון שהוא נצר למשפחת אבוחצירה המהוללת, שרבים מאבותיה הוכרו כקדושים במרוקו.

בנו של הבאבא סאלי, רבי ברוך אבוחצירה המכונה ה'באבא ברוך', תרם רבות לביסוס האחוזה בנתיבות כאתר מרכזי בגיאוגרפיית הקדושים של ישראל. הקריירה הראשונה של הבאבא ברוך היתה בפוליטיקה, ולאחר שנבחר לסגן ראש עיריית אשקלון הוא הואשם והורשע בשוחד, ונגזר דינו לחמש שנים בכלא. לאחר השחרור הוא חזר לנתיבות, ומאוחר יותר הפך את אחוזת הקבר של אביו לסמל של תחיית פולחן הקדושים בארץ.

ההילולה בנתיבות מחולקת למספר אזורים שונים:

ממגרש המכוניות ועד לאזור הקבר מתנהל שוק פתוח, הכולל מזכרות, מים ושמן קדושים, קטורת לברכה, ברכות הבית שטיחים ותמונות קדושים, בגדים, אוכל, דברי מתיקה וקמעות שונים.

הטקס מתחיל בתהלוכה של ספר תורה חדש מבית הכנסת בו נהג הבאבא סאלי להתפלל, אל הבמה שברחבת הקבר. ברחבת הקבר, בה מתאספות עשרות חמולות לסעודה משותפת ומפגש חברתי, מצוי מתקן הדלקת נרות לעילוי נשמות, המסמל את הקשר בין הקדוש למאמיניו. המאמינים רוכשים נרות ומשליכים אותם למתקן הבעירה, אשר האש בו מוזנת מאלפי הנרות שהושלכו.

הקבר עצמו הוא מבנה לבן סגור בעל כיפה לבנה, הזהה למקור במרוקו, ומחולק לעזרת נשים וגברים. מעזרת הנשים נעשית הגישה לקבר דרך צוהר קטן - הצפיפות רבה ונשים רבות מתפללות, מנשקות את ספר התורה ומגישות דברי מתיקה.

צילומים: גיל לוין
 
  
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.