אנחנו מאבדים את המנהיגים - ומתבגרים

 
שאולי גרוס. זכותם תגן עלינו
שאולי גרוס. זכותם תגן עלינו
 
עודכן 18:59 31/01/2006
שאולי גרוס

מחלת שרון ומות כדורי הם חלק מאותו מהלך, שבסופו, לאחר החרדה, נהיה חברה בוגרת ומפוכחת יותר. שאולי גרוס, סולן להקת הראגיי קנגרו, התמלא תחושת התחדשות בראש חודש שבט

 
 
 
 
 
הרב כדורי. דמות אגדית שאנו יודעים עליה מעט מאוד (לע"מ)
הרב כדורי. דמות אגדית שאנו יודעים עליה מעט מאוד (לע"מ)
ראש חודש שבט מביא אתו תמיד תחושת התחדשות. הסיבות לכך רבות, חלקן ברורות וחלקן מסתוריות. מה שבטוח: כל שנה, כמו קסם, ראש חודש שבט מביא אתו הרגשה חדשה.

השנה, ביום שלפני ראש חודש שבט, נטמן בירושלים למנוחת עולמים הרב כדורי, זכר צדיק לברכה. עמודי השער של כל העיתונים סיפרו על כך, ובעמודים האמצעיים של אותם עיתונים המשיכו לעדכן אותנו במצבו הקשה של אריאל שרון, ייבדל לחיים ארוכים. מקריות? לא נראה לי. רצף הגיוני אך סמוי מן העין עובר כחוט השני באירועים הפוקדים את ארצנו בשנים האחרונות.
 

המיתוס של כדורי

שרון ומשה דיין. ממזג את כל המיתוסים והאפוסים (ישראל סאן)
שרון ומשה דיין. ממזג את כל המיתוסים והאפוסים (ישראל סאן)
בואו נחשוב רגע על הרב כדורי זצ"ל. כולם יודעים שהיה "זקן המקובלים" ושהיה "עושה נסים" ושגר בצניעות רבה בשכונת הבוכרים בירושלים. אבל עם יד על הלב, מה אנחנו באמת יודעים עליו? מי באמת קרא משהו שהוא כתב? מי שמע פעם את דעתו מלבד המלצה להצביע למפלגה זו או אחרת? כמה מאתנו בכלל מבינים את המושג "זקן המקובלים"? ובכן, ככל שנעמיק בשאלות אלה בכנות, נגלה שאנו יודעים מעט מאוד על הרב כדורי (בלי לפקפק לרגע בחשיבותו ובקדושתו של האיש). ההערצה אליו היא פחות הערצה לאישיותו, אלא הערצה למיתוס. מיתוס? כן, מיתוס: דמות אגדית על הגבול שבין אדם לאל, דמות שפונה לרגש ולדמיון של ציבור רחב ויוצרת תודעה של עם. הרב כדורי הלך לעולמו שלשום ובכך ציווה עלינו לעמוד על רגלינו כחברה בוגרת, חברה שתצטרך ללמוד לחיות ללא עושה נסים, ללא מקובל קדוש המציל אותה בשעת הדחק.
 

המיתוס של שרון

גם יציאתו הפתאומית של אריאל שרון מהזירה הפוליטית כופה עלינו התבגרות חברתית. אריאל שרון שוכב בבית החולים הדסה עין-כרם. נתפלל לשלומו. מצבו הקשה איחד כמעט את כל המדינה בסימפתיה יוצאת דופן. כן, גם הוא מיתוס. ובדמותו נמזגים ומתערבלים כל אבי-אבות המיתוסים והאפוסים הישראליים: מחתרת, קום המדינה, שחרור, קדש, 101, ששת-הימים, כיפור, אנטבה, לבנון, טוב למות בעד ארצנו, מפקד בקרב שתחבושת על מצחו, חוות עזים, רועה צאן ועוד ועוד.
 

המחתרות כארגוני טרור

נעמי שמר. ענקית (לע"מ)
נעמי שמר. ענקית (לע"מ)
בעוד זמן לא רב, אחרי שכל הציבור יפנים שאריק שרון כבר לא יחזור לפוליטיקה, נתעורר למציאות חדשה. מציאות שבה, למשל, פוליטיקאים הם בני-אדם רגילים ולא אגדות חיות. זו תהיה ישראל מפוכחת יותר, בוגרת יותר. מדינה שתבחן מחדש את הערכים עליה נבנתה בדעה צלולה יותר, פחות מעורפלת על ידי מיתוסים ואגדות שנצרבו כה עמוק בתודעתנו. כך, למשל, יכול מושג "המחתרת" מימי טרום המדינה, לאבד מעט מקסמו ההרואי. מישהו היום יעז ללמד את דרדקנו בבתי-הספר שהמחתרות היו ארגוני טרור, רחמנא לצלן?! רק המחר המפוכח יוכל להביא שינוי תפיסתי שכזה.

והמחר המפוכח כופה עצמו הר כגיגית על ארצנו מולדתנו. בשנתיים-שלוש האחרונות נקטפו בזה אחר זה הפרחים שתפקידם היה להמציא ולשמר את הדימוי הארצישראלי, את דימוי המולדת. נעמי שמר הענקית, למשל, שהפכה לאגדה עוד בחייה. היא הרי כתבה את שיריה כמתנה וכשירות למולדת. השירים האלה היו חייבים להיכתב והיו נכתבים בלאו הכי. לנו נותר רק להודות על מזלנו, שהיא, בכשרונה הרב, כתבה אותם, ולא אחר. וכך גם קישון, ואהוד מנור, ואפילו עוזי חיטמן, ועוד ענקי רוח רבים שהסתלקו בזמן האחרון, זכותם תגן עלינו.
 

החלל יתמלא אט אט

מיתוסים ואגדות נועדו לילדים. חברה שחיה על מיתוסים ואגדות היא חברה בעלת תודעה ילדותית, מעורפלת. זו חברה שקל להטות אותה, קל להוביל אותה כמו צאן בידי רועהו. העם היושב בציון, שכה רגיל היה להיות צאן מוטה ומובל, מאבד בשנים האחרונות את הרועים. חלל גדול נוצר. החלל הזה יתמלא לאט לאט. אין צורך להיכנס לפאניקה. ההיפך. את החלל הזה תמלא, לאט לאט, יצירה חדשה, מפוכחת, אינדיבידואלית ולא מגויסת,"נורמאלית" בקנה מידה מודרני. יש למה לצפות.

בראש חודש שבט התמלאתי תחושת התחדשות.


שאולי גרוס הוא סולן להקת קנגרו
 
  
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.