אינתיפאדה בצרפת?

 
עודכן 13:45 09/11/2005
יוסי גורביץ

האם המהומות בצרפת הן "אינתיפאדה", או מהומות על רקע חברתי? המהגרים מתלוננים על גזענות והזנחה - אבל משתמשים בסמלים איסלמיים

 
 
 
 
 
שוטר צרפתי על רקע רכב בוער (רויטרס)
שוטר צרפתי על רקע רכב בוער (רויטרס)
התקשורת העולמית התייחסה, ברובה, למהומות בצרפת כאל מהומות על רקע חברתי-גזעי, בדומה למהומות הגזע בלוס אנג'לס ובבריטניה בתחילת שנות התשעים. הניו יורק טיימס האמריקני כתב בפסקנות כי "אין סממנים דתיים במהומות", אך נאלץ להוסיף כי באתרים איסלמיים קוראים למהפכה איסלמית כלל-אירופאית.

אינתיפאדה או מהומות חברתיות? ואולי שתיהן?
 

שילוב של כלכלה וגזענות

תלמידה מוסלמית גילחה את שערה במחאה על חוק הרעלות (רויטרס)
תלמידה מוסלמית גילחה את שערה במחאה על חוק הרעלות (רויטרס)
המהומות פרצו בשכונות המהגרים המקיפות את פאריס. מאז שנות החמישים, במיוחד מאז סיום הכיבוש הצרפתי באלג'יריה, אפשרה צרפת את כניסתם למדינה של מספרים גדולים של מהגרים ממדינות מוסלמיות. חלק ניכר מן המהגרים היו אנשי הצבא האלג'יראי ששירת את צרפת; כ-800 אלף מהם היגרו לצרפת. צרפת לא העניקה למהגרים כל "סל קליטה", וכמעט שלא העניקה פיצויים לעקורי אלג'יריה.

במהלך 150 השנים האחרונות, חווה החברה הצרפתית תהליך קבוע של ירידה בילודה. רוב הזוגות הצרפתיים מולידים ילד אחד. התוצאה היתה האטה בכלכלה, שהורגשה כבר במאה ה-19. מספר ההרוגים המזעזע שספגה צרפת במלחמת העולם הראשונה רק הגביר את המגמה הזו.

זרם המהגרים לצרפת סייע להתאוששות הילודה, ולהתנעתה מחדש של הכלכלה. אבל למהגרים, כמקובל, נשמרו המקומות הנמוכים בסולם הכלכלי: הם יועדו להיות חוטבי העצים ושואבי המים. גזענות ממוסדת הורגשה בכל שלבי השלטון, במיוחד במשטרה; המשטרה הצרפתית טבחה במהגרים אלג'יראים כבר ב-1961.

אם הדור המבוגר של המהגרים חש הכרת תודה מסוימת כלפי הרפובליקה הצרפתית - רבים מהם, כאמור, היו חיילים שנלחמו בבני עמם למען צרפת, ומצבם הכלכלי בצרפת בכל זאת היה שפיר לעומת אלג'יריה - הרי שהדור הצעיר חש רק ניכור. הם נולדו בצרפת, דיברו צרפתית, אבל ידעו שסיכוייהם לטפס בסולם החברתי ולהשתלב בחברה הצרפתית הכללית נמוך מאד.

והיתה, כמובן, המשטרה. משטרת המהומות הצרפתית ידועה כקשוחה במיוחד, וצעירים מוסלמים התלוננו שוב ושוב - תלונות שצפו במהלך המהומות האחרונות - על אלימות מכוונת ובלתי מוצדקת של המשטרה כנגדם. דו"ח של ועדה צרפתית בלתי תלויה מצאה שהמשטרה אכן "נוהגת ברשלנות במקרה הטוב ובגזענות במקרה הרע" במגעיה עם המהגרים.
 

ממלכתיות חסרת דת

המשטרה שנואה על המהגרים. שוטרים נערכים לפעולה (רויטרס)
המשטרה שנואה על המהגרים. שוטרים נערכים לפעולה (רויטרס)
בצרפת הופרדה הדת מהמדינה באופן נחרץ בתחילת המאה העשרים, לאחר שהמרכז הרפובליקני הגיע למסקנה, במהלך פרשת דרייפוס, כי התערבות הכנסיה בחינוך מסכנת את הדמוקרטיה. צרפת, אף שהיא המדינה שבה מספר הקתולים הגדול ביותר באירופה, היא גם המדינה ובה מספר האתאיסטים הגדול ביותר באירופה, וההפרדה בין דת ומדינה נשמרה באופן חמור. הוותיקן, למשל, לא הכיר ברפובליקה הצרפתית עד שנות העשרים.

השילוב של קתוליות ואתאיזם פעל כנגד המהגרים: רק באמצע שנות התשעים הכירה צרפת בקיומה של אוכלוסיה מוסלמית בקרבה, והעניקה מעמד מוכר להנהגתה. בני מהגרים נאלצו ללמוד את הגירסה ההיסטורית הרשמית של צרפת, המתחילה ב"אבותינו הגאלים". אבל אבותיהם לא היו גאלים, והדבר רק תרם לניכור.

בני המהגרים לא חשו עצמם צרפתים. הם גם לא חשו עצמם כאלג'יראים. מחקרים בשנים האחרונות הראו, פעם אחר פעם, שהם בחרו באיסלם כמרכיב המרכזי בזהותם. והם עשו זאת בתקופה שהאיסלם עבר רדיקליזציה. התגובה הצרפתית היתה "חוק הרעלות", שאסר על לבישת רעלות במבני ציבור, וביניהם בתי ספר. אמנם, החוק אסר גם על הצגת מגני דוד וצלבים גדולים במבני ציבור, אבל משמעותו היתה ברורה. בעלי טור צרפתים כתבו כי הרעלה היא סימן לדיכוי האישה, דבר שהרפובליקה הצרפתית איננה יכולה להסכים לו. אבל כאשר מת האפיפיור יוחנן פאולוס השני, הרפובליקה החילונית הורידה את דגליה לחצי התורן.
 

איסלם רדיקלי מעורב בזעקה חברתית

ההתפרעויות בצרפת פרצו לאחר שהתפשטה שמועה כי שני צעירים שנרדפו על ידי המשטרה, התחשמלו למוות. המהומות פרצו בפאריס והתפשטו במהירות ל-300 ערים נוספות. אף שתחילתן היתה זעקה חברתית - פגיעה בסמלי שלטון, בבנקים, בכלי רכב - ואף שרבים מן הפורעים הוגדרו כ"פושעים המנסים להפחיד את המשטרה", נוספו להן במהירות סממנים איסלמיסטיים.

פורעים ששרפו כלי רכב צולמו שכשהם צורחים "אללה אכבר". העיתון ניוזוויק דיווח כי רבים מן המתפרעים קראו "ג'יהאד" בעת המהומות. הטלגרף הבריטי דיווח כי הפורעים הקפידו שלא לפגוע במכוניות שעליהן סטיקרים מוסלמיים, ונמנעו מלפגוע בעסקים בבעלות מוסלמית. האינדיפנדנט הבריטי דיווח כי אחד הפורעים הראה לכתבו את התמונה שעל צג הטלפון הנייד שלו - עריפת בן ערובה על ידי אל קאעידה.

לפחות שתי כנסיות ושלושה בתי כנסת הוצתו על ידי הפורעים. אתרי אינטרנט איסלמיים - ביניהם האתר הבריטי שקיבל אחריות על פיגועי הרכבת התחתית בלונדון - קראו להפוך את המהומות לכלל-אירופאיות. מהומות פרצו בבלגיה וגרמניה, ומהומות חמורות פרצו בארהוס שבדנמרק. המהומות בדנמרק - שהיום הודתה הממשלה כי ניסתה להשתיק - פרצו לאחר שעיתון דני פרסם קריקטורות על הנביא מוחמד.

לצפיה בוידאו »
 

ההנהגה התכחשה לפאתווה

לפני כשנה, החליטה צרפת לייצר "אמאמים צרפתים", שיחליפו את האמאמים הקנאים המטיפים במסגדים בצרפת. לצורך כך, גירש שר הפנים סרקוזי עשרות קנאים, וניסה לקבל תקציב לבניית מכללה "איסלמית צרפתית". הממשלה, אמונה על חילוניות, הטילה וטו על מימון לבניית מבנה דת, וסרקוזי טען בתגובה כי הגיע הזמן לעדכן את העמדות בנושא.

שלשום יצאה ההנהגה המוסלמית בצרפת בפסק הלכה - פאתווה - האוסר על מוסלמים להשתתף במהומות. כלי התקשורת המערביים ציטטו את הפאתווה כהוכחה לכך שההנהגה המוסלמית מצדדת בממשלה ופועלת להרגעת המהומות. אלא שקוראים חדי עין שמו לב שהפאתווה אסרה על "אלימות עיוורת" כלפי "חפים מפשע". המושג "חפים מפשע" לא הוגדר, ומן הפאתווה משתמע כי מוסלמי הבוחר לתקוף מטרה, לאחר שהקדיש לכך מחשבה ותשומת לב, רשאי לעשות כן.

אחד המנהיגים החתומים על הפאתווה, חאג' תאמי ברזה, מנהיג האיגוד הצרפתי של ארגונים מוסלמיים, הכחיש את עצם קיומה של הפאתווה, וטען כי מדובר ב"מזימה ציונית, או של הימין הקיצוני". לדבריו, "ברור לכולם" שמוסלמים אינם מעורבים במהומות, וש"צריך לברר מי" עומד מאחוריהן.

מנהיגים מוסלמים אחרים אמרו, בעילום שם, לכתב הניו יורק פוסט אמיר טאהרי, כי לדעתם הפתרון לבעית המהומות הוא שיטת ה"מילט". השיטה, שהופעלה על ידי האימפריה הטורקית, מעניקה אוטונומיה רחבה, ובכללה אוטונומיה משפטית, לבני מיעוטים דתיים. כלומר, ויתור בפועל על הריבונות הצרפתית על חלקים נרחבים משטחה ומאוכלוסיתה של צרפת.

אין להניח כי פוליטיקאי צרפתי כלשהו, אפילו סרקוזי, יגלה הבנה לרעיון זה. אפילו אם יסכימו לכך, אין סיבה להניח שהרעיון יצליח. בריטניה והולנד ניסו לממש גישה "רב תרבותית", ושתיהן סובלות מבעית אלימות מוסלמית. לאיסלם, כתב ההיסטוריון סמואל הנטינגטון, גבולות מדממים; וכעת הגיע הדימום אל לבה של אירופה.
 
  
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.