מאוריטניה: פיטום נשים בכפייה

 
כותבת ספר על הנוהג. ננה דראם (רויטרס)
כותבת ספר על הנוהג. ננה דראם (רויטרס)
 
עודכן 17:34 22/09/2005
ניק טאטרסל, רויטרס

במאוריטניה אוהבים את הנשים שלהם גדולות. משפחות רבות מפטמות בכוח, כמו שמפטמים אווזים, את בנותיהן, ומענים אותן אם הן מסרבות לאכול

 
 
 
 
 
נשים ברחוב שוק בנואקצ'וט, בירת מאוריטניה. (רויטרס)
נשים ברחוב שוק בנואקצ'וט, בירת מאוריטניה. (רויטרס)
מריים סואו הייתה ילדה קטנה כאשר אחותה, זיינבואו נחנקה למוות מולה. זיינבואו נחנקה כאשר העבד של המשפחה הישקה אותה בכוח בחלב גמלים. זיינבואו הייתה בולעת את הדיאטה העשירה של חלב מומתק ודייסת דוחן מידי יום, בדיוק כמו בנות רבות אחרות במאוריטניה, תחת איום במכות, משום שעל פי מסורת מקומית עתיקה, נשים רחבות הן נחשקות יותר.

"ברגע שאחותי הגדולה היתה בת 12 הם התחילו לפטם אותה בכוח כדי שתהיה שמנה עד גיל 15. הם רצו שהיא תהיה מוכנה להתחתן." אמרה מריים, בת 42 עתה, יושבת עטופה בגלימות לבנות על כריות בביתה שבנואקצ'וט.

המסורות העתיקות של המדבר נשמרו חיות ושלמות במאוריטניה, רפובליקה מוסלמית בקצה המערבי של מדבר סהרה שכמעט כל אנשיה חיו עדיין בסגנון חיים נוודי כאשר קיבלה את עצמאותה מצרפת בשנת 1960. משפחות עשירות יותר שהתיישבו בבירת המדינה נואקצ'וט מחזיקות עדיין ב"חיימה", אוהל נוודי, בחצר ביתם. רחובות העיר מלאות באנשים הלבושים בגלימות ארוכות ומתנפנפות וברעלות.

משק בית בו הנשים גדולות, מוזנות היטב כדי לשרוד בקשיי החיים במדבר, נחשב מזה שנים רבות מאוד לעשיר וכוחני בקרב המורים בהירי העור במדינה. זה עדיין נחשב בעיני רבים מאוד כאידיאל היופי הנשי. אך לאחרונה, עם שידורי הטלוויזיה הלבנונית שמשדרת תמונות של בנות שטוחות בטן על החופים, ובעקבות העובדה שיותר ויותר מאוריטנים מטיילים בעולם, רוחות האופנה מתחילות להשתנות גם שם.
 

"בעלי מסתכל כל הזמן על נשים שמנות"

אוהבים שיש במה לאחוז אצל הנשים. גבר מאוריטני (רויטרס)
אוהבים שיש במה לאחוז אצל הנשים. גבר מאוריטני (רויטרס)
מאוריטנים רבים מאמינים כי אין זה יאה לנשים להיראות כשהן עושות פעילות מאומצת כלשהי. כשיורד הערב ניתן לראות את הנשים הרחבות הולכות ליד האצטדיון בנואקצ'וט. "לעתים אני הולכת ולעתים אני רצה. אנחנו באות הנה לאחר שהערב יורד והגברים הלכו הביתה." אמרה פאטימטאו, אישה בת 31 שהואכלה בכוח כשהייתה ילדה ומנסה עכשיו להוריד במשקלה. "זה לא באופנה להיות כבדה." היא אומרת. "נשים התפתחו. עכשיו הן עובדות במשרדים והן חייבות להיות בכושר".

מסקר של ממשלת מאוריטניה לשנת 2001 עולה כי יותר מאחת מכל חמש נשים במאוריטניה עברה האכלה בכוח בצעירותה. מריאן באבה סיי, ראש הועדה הממשלתית לענייני נשים אמרה כי בחברה המאוריטנית אישה חייבת להיות שמנה כדי להיחשב יפה. "אם את אישה רזה, אנשים יניחו שמשפחתך לא דואגת לך," אמרה בראיון לסוכנות הידיעות רויטרס.

האכלה בכוח, הנקראת "גאוואז'", המילה הצרפתית בה משתמשים לתיאור הפיטום בכוח של אווזים בשביל כבדם, כבר נהוגה פחות משהייתה. ממשלת מאוריטניה פתחה בקמפיין תקשורתי כדי להדגיש את הסיכונים הבריאותיים. אבל למסורת השמנה שורשים עמוקים.

"בעלי אומר שהוא רוצה שאוריד במשקל" אומרת ננה דראם, "אבל הוא מסתכל כל הזמן על נשים שמנות ואני חושבת שהוא היה מעדיף לשכב עימן". דראם היא סופרת בת 47 הכותבת רומן בנושא. "הגבר המאוריטני הוא פרא בטבעו," היא אומרת. "הם אוהבים שיש אצל הנשים שלהם דברים שהם יכולים לחפון בידיים".
 

"ריסקו את רגלי הילדות במלחצי עץ עד שיאכלו"

נוהג "הגאוואז'", הותיר חלק מן הנשים בלא יכולת ללכת. לא רק בגלל משקלן, העולה לעיתים קרובות מעל 90 קילוגרם, אלא משום שהן עונו במהלך פיטומן. " בחלק מהמקרים שברו לילדות אצבעות או בהונות כדי שהכאב יסיט את תשומת ליבן מהצורך לבלוע את החלב או הדייסה. במקרים אחרים ריסקו את רגלי הילדות ב- "זאייאר", סוג של מלחציים עשויות עץ, ששוחררו רק אחרי שהבנות אכלו." אמרה ראש הועדה לענייני נשים, באבא סיי. "חלק מהילדות נקשרו ואולצו לאכול את כל מה שהקיאו במהלך העינוי. הפיטום יכול היה להימשך שנים," הוסיפה.

"מעל לכל, זה גורם בעיות", אומרת באבא סיי. "בעיות לב, בעיות בלידה. הנשים הללו מתעייפות מהר מאוד. פסיכולוגית, זה מצב לא טוב. את לא יכולה לעשות את הדברים שנשים אחרות יכולות לעשות. אינך יכולה אפילו להתפלל כראוי".

אם כי הנוהג הברוטאלי הופך פחות ופחות נפוץ עתה, הלחץ להתאים לאידיאלים המסורתיים של היופי הנשי, הביא לתופעה חדשה. נערות רבות לוקחות גלולות כדי להגביר את תאבונן, או סטרואידים המיועדים לחיות כדי להרחיב את גופן.

מריים, שחוותה טראומה קשה ממותה של אחותה נשארה שדופה. היא נישאה לגבר צרפתי ומנסה לקבל חוזה דוגמנות בפריס. "אמרו לי שאני לא מתאימה לקריטריונים המאוריטניים. אני רזה מידי, אין לי רווחים בין השיניים. אמרו לי שמזל שהצלחתי למצוא בעל אירופי", אמרה. "אבל חברי," הוסיפה, "עדיין אומרים לי שאני צריכה לאכול".
 
  
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.