האם המנון ישראל הוא גרסה מסולפת של שיר אחר?

 
עודכן 18:04 26/06/2005
בלדד השוחי

השמועות אומרות ש"התקווה" חוברה משיר אחר, או קוצרה ממנו, או בכל אופן - לא מקורית. האם יש אמת בדבר? השוחי שיודע הכל חופר בהיסטוריה

 
 
 
 
 
שמעתי שהגרסה של התקווה של ימינו הינה מסולפת, דוגמה לכך: במקור היה אמור להיות "להיות בארץ אבותינו" ושינו את זה ל"להיות עם חופשי בארצנו", עוד משהו ששמעתי, שביד ושם, באולם חדש שעשו, מראים שם סרטון , אשר ילדים יהודים עוד לפני תקופת השואה,שרו את התקווה, והם אמרו מילים אחרות לגמרי, האם יש שחר לדברים אלו?
עוד שאלה, מהי תופעת גירוד החך? ממי היא נובעת? ועל מה היא מראה? בתודה מראש , עודד
 
נפתלי הרץ אימבר - המשורר שלא חיבר את ההמנון
נפתלי הרץ אימבר - המשורר שלא חיבר את ההמנון
עודד היקר,
אמנם העורך היקר שלי נוהג להציג אותי בתור "השוחי שיודע הכל", אבל אני לא באמת יודע מה מגרד לך ואיפה, אז בוא נניח את השאלה השניה שלך בצד ונתמקד בשאלה העיקרית - האם ההמנון של מדינת ישראל הוא גרסא מסולפת של השיר המקורי.
 

תקוותנו

סר לורנס אוליפנט - מיסטיקן מפורסם
סר לורנס אוליפנט - מיסטיקן מפורסם
נפתלי הרץ אימבר נולד בגליציה בשנת 1856, ודי מהר הוא גילה את שלושת האהבות הגדולות של חייו: נדודים, שירה והטיפה המרה. ואכן, כבר בגיל 21 הוא ביקר ברומאניה וחיבר שם את השיר שהקנה לו - אחרי תהפוכות רבות - את תהילתו: תקוותנו.

לקריאת הנוסח המלא של השיר הקש כאן »

המשורר הצעיר המשיך לנדוד והגיע לטורקיה, בה הוא פגש את סר לורנס אוליפנט (Oliphant) ואת אשתו אליס. אוליפנט היה מיסטיקן נוצרי משיחי ותמך בלהט בשיבת היהודים לארץ-ישראל, והרץ אימבר הפך למזכירו האישי ולבן ביתו, וב-1882, כשנפתלי היה בן 26, הוא הגיע יחד עם האוליפנטים לארץ-הקודש.
 
קצת יותר מארבע שנים הוא שהה כאן, ואז המשיך בנדודיו לאירופה, לאנגליה, ולבסוף לארה"ב - שם נפטר והוא בן 53. אימבר מעולם לא שב לארץ, אבל השיר "תקוותנו" הותיר פה רושם עז.
 

תמיד אפשר לשפר

הגרעין הקשה של מעריצי השיר שכן בראשון-לציון, והם השתדלו מאד לקבע את השיר כהמנון. כחלק ממאמצים אלו התכנסו ישראל בלקינד, זרובבל חביב, דוד יודילוביץ' ומרדכי לובמן, וערכו את השיר וקיצצו אותו והותירו לנו את הנוסח שאנו מכירים כיום. בתור התחלה, הם נפטרו משמונה מתוך תשעת הבתים של השיר, ובבית הבודד שהם הותירו ובפזמון הם ערכו כמה שינויים:

• כותרת השיר, "תקוותנו", הפכה ל-"התקווה".

• "עינו לציון צופיה" הפך ל-”עין לציון צופיה".

• "התקווה הנושנה" הפכה ל-”תקווה בת שנות אלפיים".

• "לשוב לארץ אבותינו" הפך ל-”להיות עם חופשי בארצנו", זה אולי השינוי המשמעותי ביותר מכיוון שהוא משנה את מהותה של התקווה עליה השיר מדבר. אימבר דיבר על געגועים לארץ, הנוסח החדש מדבר על עצמאות לאומית.

• "לעיר בה דוד חנה" הפך ל-”ארץ ציון וירושלים", שזה הרבה יותר ברור וספציפי, אבל ממש לא מתחרז.

נעשו כמה נסיונות להלחין את השיר (גם את הנוסח החדש וגם את הנוסח הישן), אבל בסופו-של-דבר מה שתפס היה לחן שהציע ראשל"צניק אחר, שמואל כהן. כהן, לדבריו, לא בדיוק הלחין את השיר בעצמו, אלא פשוט הרכיב עליו שיר מולדבי עממי (שנקרא "העגלה והשוורים”) בכמה שינויים קטנים.

לחצו כאן כדי להאזין לשיר (אין צורך לקום) »
 

שינוי אחרון ודי?

אלו שורשי ההמנון שלנו. נוסח מקוצר ומסולף (באורך עשרים אחוז מהנוסח המקורי בערך) של שיר שכתב אלכוהוליסט נודד שבילה כארבע שנים (בערך שמונה אחוזים מחייו) בארץ. עם מנגינה מולדבית עממית. האמת? יש בזה משהו שהולם את רוח הציונות. משהו מכור-ההיתוך שלוקח ערימה של דברים שלא קשורים אחד לשני, לפחות לכאורה, והופך אותם לדבר אחר לגמרי.

המצחיק הוא שרק לא מזמן קיבלתי שאלה באותו נושא המתלוננת על כך שרוב האנשים משמיטים את ו"ו החיבור ושרים "ארץ ציון ירושלים" ובכך מבזים את ההמנון. אז נכון, רוב האנשים משבשים את השורה הזו, אבל אם זה נחשב לביזיון אנחנו באמת בצרות רציניות.


שבוע טוב,
בלדד השוחי


גם לכם יש שאלה? שלחו אותה לבלדד, השוחי שיודע הכל
אימייל:bildad@nana.co.il
 
  
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.