חפש: אנרכיסטים משכילים

 
כבר עורך את הערך על מות הבריטניקה. ג`ימי ויילס (ויקיפדיה)
כבר עורך את הערך על מות הבריטניקה. ג`ימי ויילס (ויקיפדיה)
 
עודכן 09:00 21/10/2004
עידו הרטוגזון

הויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית, היא אחד הפרוייקטים השאפתניים בתולדות האנושות. היא לא רק בקוד פתוח ולא רק אידאליסטית-אנרכיסטית אלא יש בה גם ערכים על פריס הילטון. עידו הרטוגזון יצא לנבור בנבכי העולם נטול ההירארכיות ושב עם אופטימיות מפתיעה

 
 
 
 
 
לפני כחודש חגגה ויקיפדיה העולמית, האינציקלופדיה החופשית, את הערך המיליון שלה. המהדורה האנגלית של הויקיפדיה, שבה, נכון ל-19/10/2004 שעה 00:59, 373,174 ערכים, נרחבת עד כדי כך, שאפשר למצוא שם הפניות לערכים מפורטים באנגלית על גבעתי, צנחנים, חיל הנדסה, רוני רוזנטל ואפילו על שאראס ממכבי. עם אפס דולרים בתלושי המשכורת ועשרות אלפי כותבים מתנדבים מרחבי העולם כולו, הפכה הויקיפדיה להיות האינציקלופדיה הנרחבת ביותר בתולדות האנושות (ואם היא עדיין לא שם, היא שם בקרוב מאוד). הדברים הגיעו לידי כך שבראיון לעיתון Slashdot, בתשובה לשאלה אם הוא רואה באנציקלופדיות המסורתיות כמו בריטניקה מתחרות, השיב מייסד הויקיפדיה ג'ימי ויילס שהוא היה עלול לראות אותם ככאלו, לולא ידע שהן נידונות לכליון במהלך חמש השנים הבאות.

לפעמים הדברים מתפתחים מעבר לציפיות הוורודות ביותר. רק לפני שלוש שנים, ביולי 2001, אמר לארי סאנגר, חבר נוסף בחבורת המייסדים "בהנחה, אפשרית בהחלט, שויקיפדיה תמשיך ליצר מאמרים בקצב של 1,000 לחודש, יהיו בה 84,000 דפים בתוך שבע שנים". מאז כאמור נספרו בויקיפדיה יותר ממליון ערכים ועשרות אלפי ויקיפדים. יותר מכך, התרבות הויקיפדית הפכה לשגעון חוצה תרבויות ועשרות ויקיפדיות עצמאיות בשפות שונות נוסדו ברחבי העולם. הויקיפדיות הללו מקיימות ביניהן קשרים ואף מחזיקות "שגרירים" וירטואלים לצרכי החלפת מידע. פרוייקט הויקיפדיה הפך לפרוייקט חובק עולם ואחד הפרוייקטים השאפתניים בתולדות האנושות. זהו סיפור על אלפי מתנדבים מהעולם כולו שמתגברים על הציניות והספקנות ועל ראיה אופטימית שמתגברת על התפיסה שגורסת שלב האדם רע מנעוריו.
 

אנרכיזם שעובד

אז מהי הויקיפדיה ואיך זה עובד? ניתן לקבוע מספר עקרונות פשוטים שעומדים בבסיס הויקימדיה.
הויקיפדיה, מבוססת על עקרון הויקי, שהוא עקרון קוד פתוח לבניית מאגרי מידע ואתרי אינטרנט. כלומר, הערכים באנציקלופדיה החופשית של הויקיפדיה לא נכתבים על ידי צוות נבחר של כותבים מקצועיים בתשלום אלא על ידי תורמים חופשיים, אנשים רגילים כמוני וכמוכם, הכותבים ערכים אינציקלופדים ומעלים אותם אל הויקיפדיה באופן עצמאי. נשמע אנרכיסטי משהו? זה עוד כלום! כל גולש מזדמן שמגיע לערך ומוצא בו שגיאות או מקומות לשיפור מוזמן לערוך את הערך מחדש ולעצב אותו מיד כאוות רוחו. ככה זה - לויקיפדיה אין הירארכיות, מנהלים או מארגנים. ואגב, כל החומר על האתר הוא חופשי לשימוש על פי תקן ה- Free GNU.

בשלב זה מגיבים רוב האנשים בספקנות עד חוסר אמון מוחלט לרעיון הרדיקלי של הויקיפדיה. איך אפשר לסמוך על מידע כזה? כולנו מכירים את הרמה אליה גולשים לעיתים הדיונים בטוקבקים ובדיונים השונים של הגולשים ברשת. ובכל זאת זוכה ויקיפדיה לשימוש הולך וגובר מצד סטודנטים, עיתונאים וסקרנים. ויקיפדיה צוטטה כבר אלפי פעמים במגוון רחב של מסמכים ופרסומים ביניהם דיווחי חדשות, מחקרים אקדמים ואף מסמכים משפטיים.

ובכל זאת, העובדה שרירה וקיימת, הויקיפדיה עומדת ומתפקדת. היא לא קורבן לתזונה נחותה, לא רדודה ולא תמצאו פה חילופי קללות בדף הראשי. אז איך זה עובד בכל זאת? איך זה שהאנציקלופדיה אינה קרבן מתמיד לוונדליזם והשחתה? "התופעות האלו קיימות, אבל לא הייתי מייחס להן משקל רב מדי" אומר דוד שי, מפתח תוכנה והמפעיל-בירוקרט של ויקיפדיה הישראלית. "המצבים שאנשים באים בזדון כדי לחבל בערך קיים הם לא רבים, וגם כשזה קורה, קל לנו לזהות ולהתאושש. אנשים עוברים על הערכים כל הזמן. המערכת מאפשרת מעקב אחר שינויים, השוואת גרסאות ושחזור גרסאות קודמות במקרה של פגיעה בערכים."
 

ערך לפריס הילטון

לארי סנגר, עוד ויקיפד בכיר
לארי סנגר, עוד ויקיפד בכיר
לויקיפדיה יש לא מעט יתרונות על האנציקלופדיות המסורתיות. קודם כל מבחינת הנפח. אם לכתיבת האינציקלופדיה של ynet, שבה 6,000 ערכים, נדרשו 4 שנים של עבודה מאומצת בידי צוות נרחב של כותבים בתשלום, הרי שויקיפדיה העברית הגיעה תוך שנה לכמעט 8,000 ערכים ואילו לויקיפדיה העולמית מצטרפים כיום 2,500 מאמרים חדשים מדי יום. שנית, הויקיפידה מתעדכנת באופן רציף. מאורעות, המצאות וחידושים מעודכנים מיד לתוך דפיה.

עדיפות נוספת של הויקיפדיה הוא באיכות הכתיבה ובמגוון הערכים. הייתם חושבים שכתיבה של גורמים שהם לא דווקא מקצועיים תפגע ברמת הכתיבה. אבל לכותבים יש יתרון משמעותי: בויקיפדיה אנשים כותבים על נושאים שהם רוצים לכתוב עליהם, נקודה. קשה להאמין עד כמה המוטיבציה הנוספת הזו משפיעה על רמת הכתיבה. ג'ימי ויילס, מייסד הויקיפדיה, אומר שהפקטור החשוב ביותר לצמיחת הויקיפדיה הוא האהבה שהיא נותנת ומקבלת, והויקיפדיה מכילה רק ערכים שאנשים כתבו בשביל הכיף האישי שלהם. לאחר העלאת ערך לויקיפדיה הוא גם זוכה לעריכה ותיקונים ממגוון משתמשים אחרים שמתעניינים בתחום. התוצאה של כתיבה בהתאם לעניין האישי גם מבטיחה שהויקיפדיה מכילה מאמר על בערך כל נושא שמישהו בכוכב אי פעם חשב להתבלבל ולהתעניין בו. גם בחירת הנושאים טרחנית פחות. אחרי הכל, באיזה עוד אינציקלופדיה תמצאו ערכים מפורטים ורציניים להחריד על מדונה, אמינם, דיוויד בקהאם ופריס הילטון.

יתרון אחרון ומפתיע הוא הנייטרליות. הויקיפדיה מציגה בערכיה לא קול של כותב אחד, אלא תערובת של אינספור קולות. לכן הערכים שמציגה האינציקלופדיה הם עיבוד משותף המשתדל להגיע להצגה ניטראלית ואובייקטיבית ככל האפשר של הדברים. הדברים מסתבכים כשמתגלעות מחלוקות בין הויקיפדים. "זה קורה בדרך כלל בויכוח ימין שמאל או חילונים ודתיים. יש אנשים שרוצים למשוך לכיוון זה או אחר." מספר שי "בסופו של דבר הויכוחים נרגעים. או שמגיעים לנוסח הכולל את עמדות כל הצדדים, או נוסח שמוסכם על כל הצדדים." במקרים של מחלוקת חריפה, הויקיפדים מביאים את הערך שבמחלוקת לבוררות אצל צד שלישי מוסכם. כשמתברר שבלתי אפשרי להגיע לנוסח מוסכם של המאמר (ראו למשל את הערך, "ישראל", בגרסה האנגלית של ויקיפדיה) מקבל הערך אזהרה בכותרת "הניטראליות של מאמר זה מוטלת בספק" והקורא מוזמן לעיין בדפים שבהם עוסקים הויקיפדים בדיונים על תוכן המאמר. בגרסה הישראלית של ויקיפדיה לא קיבל עד היום אף דף את הכותרת הזו, אולי בגלל שהקונצנזוס בגרסה העברית רחב יותר מאשר בגרסה האנגלית, אותה קוראים בני לאומים שונים עם השקפות שונות.
 

כולם אוהבים את ויקיפדיה

את הויקיפדיה הגו בינואר 2001 לרי סנגר, בן קוביץ וג'ימי ויילס. בתוך חודש מהקמתו הכיל הפרוייקט כבר 1,000 ערכים ובתום שנה 20,000 ערכים. במהלך שנה הראשונה גם הוקמו כבר הגרסאות הזרות הראשונות של ויקיפדיה. לא הזיק גם שיתוף הפעולה המשמח מצד גוגל שמקפידה לשים תוצאות מויקיפדיה בדף הראשון של תוצאות החיפוש. עובדה זו סייעה לויקיפדיה להתפרסם ברשת בלי להשקיע דולר אחד בפרסום.

ולמה לא לתמוך בויקיפדיה? מאחורי ויקיפדיה עומד מקבץ של רעיונות סימפטים שקשה להתנגד להם. "הרעיון הוא שכל מידע כללי בויקיפדיה אינו 'שייך' לאיש, החברה היא בעליה האמיתיים של המידע הכללי המתועד בויקיפדיה" כותבים הויקיפדים. ויקיפדיה היא למעשה "החזרת המידע ותיעודו אל בעליו האמיתיים – החברה" והוצאתו מתחומם של גופים מסחריים הדורשים בעבורו כסף או מומחים שונים הדורשים בלעדיות על הידע.

בגלל שנחמד כל כך לתמוך בויקיפדיה, יכלו ויילס וחבריו להגיד לא נחרץ לפרסומות וחסויות, למרות העלויות הגדלות והולכות לרכישת שרתים שיתמכו בשטף הגולשים הנכנסים לאתר. "העניין הוא שכולם אוהבים את ויקיפדיה" אומר ויילס "כשבקשתי מהעולם 20,00$ בינואר האחרון, קיבלנו 50,000$ בפחות משבוע."
 

הישראלים נותנים בראש

לפחות שעתיים ביום. דוד שי
לפחות שעתיים ביום. דוד שי
גם לגולשים העבריים אין מה להתבייש. הויקיפדיה העברית חצתה בספטמבר האחרון את קו ה- 10,000 ערכים והצטרפה לתריסר ויקיפדיות בלבד שקדמו לה בהגעה להשג זה. הויקיפדיה בעברית, במקום מכובד בין 15 הגדולות, כוללת ונרחבת יותר מהויקיפדיות הרוסית, האוקראינית, הערבית או הקוראינית לדוגמה, וזאת למרות המיעוט היחסי בדוברי השפה העברית.

את הגרסה הישראלית של הויקיפדיה ייסדו חמישה אנשי טכנולוגיה שטרחו לתרגם את התשתית הטכנולוגית שתאפשר הקמת ויקיפדיה עברית ונעלמו מהשטח מיד כשסיימו להניח את היסודות הטכנים לאתר. דוד שי, המפעיל-בירוקרט של המערכת מספר שהגיע לויקיפדיה לאחר שקיבל בקשה מאחד מהם שיכתוב ערך אחד לויקיפדיה. אחרי שכתב ונהנה, הוא המשיך והמשיך עד שהתמכר. כיום הוא מקדיש לויקיפדיה כשעתיים ביום "והרבה יותר בסופי שבוע".

"הכותבים בויקיפדיה הישראלית נעים בין גילאי התיכון ועד גיל שבעים. בין תיכון לדוקטורנטים ובאמצע." מספר שי "יש גרעין קשה של כמה עשרות ויקיפדים ועוד מאות כותבים מזדמנים. בסה"כ בגלל שהכניסה חופשית לכל מי שרוצה לכתוב, יש ייצוג לקשת רחבה של כותבים, אבל יש קבוצות דומיננטיות. אנשי המדעים המדוייקים חזקים מאוד. לעומת זאת יש מחסור גדול בכותבות. אולי 5% מהכותבים הם נשים, וזה דבר שאין לי הסבר אליו."

"אנשים כותבים על תחומים שמעניינים אותם. הם לא באים לעבוד אלא לכתוב על תחביבים. יש עורכי דין שלא כותבים על משפטים אלא דווקא על היסטוריה. התחומים החזקים אצלנו הם יהדות, היסטוריה של אירופה, מתמטיקה, סוציולוגיה. לעומת זאת אומנות חלשה, ובמיוחד הנדסה. המהנדסים לא אוהבים לכתוב."

יש לך עצות לאנשים שרוצים לכתוב ערך משלהם?
"כדאי להתעסק עם נושאים שאתם מכירים. דרך אחרת זה לתרגם מויקיפדיה זרה, שזו אפשרות קלה אולי אבל פחות כיפית ולפעמים גם בעייתית. ואפשר גם לשלב. לרוב האנשים שגמרו תיכון יש ניסיון בכתיבת עבודות, בעקרון זה אותו דבר, רק שאתם בוחרים את הנושא."

בינתיים אנשי ויקיפדיה הישראלית לא עוצרים באדום. ביוני האחרון הוקמו הגרסאות הישראליות לויקימילון ולויקיציטוט שעוסקים בהגדרות ובציטוטים, ביולי הוקם הויקיספר שמכיל ספרים וירטואלים, ובאוגוסט הוקם הויקיטקסט המכיל טקסטים חשובים. הקהילות המפעילות את המיזמים הטריים הללו מתגבשות בימים אלו. אנשי האתר מזמינים את גולשי הרשת העברית להצטרף, לתרום ולהמציא ערכים חדשים ומרתקים לאינציקלופדיה העברית החדשה.