אחריות חברתית: מדוע נכשלו רשתות השיווק בשמירה על בריאותנו?

 
עודכן 21:11 23/04/2018

צרכנים סביב העולם דורשים לקבל סחורה בריאה. למרות המגמה העולמית, רשתות השיווק בארץ עדיין מדברות בעיקר דרך הכיס: "קמעונאים בעולם נמצאים כמה צעדים קדימה" • "ברקוד"

 
 
 
 
 

הצרכנים דורשים, בעיקר דרך אירגוני הצרכנות, שהרשת תשווק סחורה נטולת כימיקלים, מופחתת שומן סוכר נתרן, חומרים משמרים וצבעי מאכל. אך רשתות השיווק בישראל מדברות אלינו דרך הכיס - מי תצליח לייצר את הסל הזול ביותר. "בעוד שהקמעונאים בישראל שמים דגש על המחיר, קמעונאים בכל העולם כבר נמצאים כמה צעדים קדימה ולוקחים אחריות על בריאות הציבור", כך לדברי סלעית גרניט, מנכ"לית "אדקיט", חברה למסחר עסקי.

 

הענקית "וולמארט", למשל, פועלת היום ב-28 מדינות בעולם ומעסיקה 2.3 מיליון עובדים. מהפכת הבריאות שלה כוללת: שקיפות מלאה במרכיבי המזון בערכים התזונתיים, הפחתה של סוכר, נתרן ושומן טראנס בכל מוצרי מותג הבית שלה והשקת קו אורגני גדול במחירים נמוכים. בנוסף, החברה הודיעה לפני חמישה חודשים על הוצאת כימיקלים מ-90 אלף מוצריה, גם אלו שהיא מייצרת וגם אלו המיוצרים על ידי ספקים חיצוניים. שם, לא מחכים למשרד הבריאות ומדגישים לבד, מתוך בחירה בפני הצרכן, מה בריא.

 

ברשת השיווק הבריטית, "Sainsbury's" 1,400 חנויות, עם 250 אלף הזמנות ברשת בכל שבוע. מבלי להעלות מחירים, הם חתכו 80 טונות של סוכר מהמשקאות הקלים של מותג הבית, מהארוחות המוכנות והיוגורטים, וחסכו לבריטים כ-320 מיליון קלוריות בשנה. כמו כן, הם חתכו במלח, בשומן בחלב וסימנו הכול לטובת הצרכן על המוצר.

 

 
"קמעונאים בעולם נמצאים כמה צעדים קדימה"
"קמעונאים בעולם נמצאים כמה צעדים קדימה" צילום : רויטרס
 

רשת הפארם האמריקנית, CVS, בעלת 9,600 סניפים, עם 240 אלף עובדים, החליטו להשיק מוצרים ללא צבעי מאכל, ללא חומרים משמרים, והוסיפו כיתובים כמו "בריא ללב" ומוצרים שהוגדרו כלא בריאים הורדו מהמדפים, למרות שהחוק לא דורש זאת. לדברי פרופסור גל רז, "בארה"ב, בעקבות לחץ הצרכנים, עוד לפני שיש חקיקה, רשתות השיווק מתחילות לפעול ולנסות לראות איך הן יכולות להיפטר מהמוצרים הללו עוד לפני שעוברת חקירה".

 

היצרנים הגדולים כן נערכים, חלקם אכן מפחיתים חומרים לא בריאים כבר שנים. אבל, בניגוד ליצרנים, רשתות השיווק הישראליות נשארות בצד. הן לא לוקחות אחריות אקטיבית כפי שמקובל בכל העולם. ממתקים, למשל, ירדו מזמן מקו הקופה ברשת CVS וגם בענקית הקמעונאות האמריקנית "טסקו".

 

ארגוני הצרכנות האמריקניים הם העומדים בראש המהפכה שם ולוחצים כבר שנים מלמטה. בישראל המצב יותר בעייתי. "המזון ומוצרים נוספים, מכניס בישראל סדר גודל של 68 מיליארד שקלים בשנה. על לפני שנה-שנתיים, הרשתות הקמעונאיות בארץ לא הצליחו לשרוד. אני לא חושב שבנקודת זמן הזאת ייתכן שהרשתות, שחיות על רווח תפעולי מאוד קטן, נטיל עליהם עוד משימה לאומית לדאוג לבריאות שלנו", כך לדברי תמיר בן שחר, מנכ"ל ובעלי "צ'מנסקי בן שחר ושות'".

 

לצערנו, מזון בריא בישראל הוא עדיין מזון יקר יותר, מותרות. ביום שרשתות השיווק כאן יילחמו גם על מי מוכרת מוצרים טובים יותר, כולנו נרוויח. לדברי גרניט, "הרשתות הקמעונאיות בארה"ב לא עושות את זה כדי לקחת יותר כסף מהצרכנים, האג'נדה היא באמת להנגיש מזון איכותי יותר, בריא יותר, במחירים שווים לכל נפש".

 

 
  
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.