כיפת ברזל: הפיתוח הישראלי ששינה את כללי המשחק

 
עודכן 23:22 28/01/2018

ב-2005, הוחלט על פרויקט לאומי חדש - סוללות טילים שיירטו רקטות קצרות טווח. פחות משבע שנים לאחר היירוט הראשון, כבר קשה לדמיין את מדינת ישראל בלי כיפת ברזל

 
 
 
 
 

בעל כורחנו, המוח הישראלי אחראי ללא מעט המצאות בטחוניות - כולל הדבר שנראה תחילה בלתי אפשרי: לפגוע בטיל לטווח קצר, בצורה מדויקת.

 

מערכת כיפת ברזל נולדה מהצורך הישראלי ליצור הגנה מפני טילי קרקע קרקע בטווחים בינוניים. על פיתוח המערכת שהחל ב-2005 פיקד מהנדס האלקטרוניקה, תא"ל במילואים דני גולד. "בכל דרך שהטיל פוגש את המטרה", הוא הבטיח אז, "הטיל ישמיד אותה".

 

המערכת הפכה מבצעית 6 שנים מאוחר יותר. "קשה לנו לחשוב במציאות הבטחונית של 2018 על מדינת ישראל בלי מערכת כיפת ברזל", מסביר כתב חדשות עשר לענייני צבא, אור הלר. השמשת הסוללות לפני מבצע עמוד ענן שינתה את כללי המשחק: מצפון ועד דרום, הפגיעות במרכזי האוכלוסייה היו מינוריות - עם דיוק מקסימלי. "המערכת משפיעה גם על תהליכי קבלת ההחלטות של הדרג הגבוה ביותר", מוסיף הלר.

 

 
סוללת כיפת ברזל המוצבת קרוב לרצועת עזה
סוללת כיפת ברזל המוצבת קרוב לרצועת עזה צילום : רויטרס
 

אבל לא הכל הלך חלק. בשנת 2006 הכריז שר הביטחון דאז עמיר פרץ על כיפת ברזל כפרויקט חירום לאומי, וזכה לביקורות קשות, בעיקר לאחר פרסום התמונות מהתרגיל ההוא עם המשקפת הסגורה. "עמיר פרץ, שר הביטחון, האזרח", אומר הלר, "ראה הרבה יותר טוב מהרבה גנרלים והרבה מפקדי חיל אוויר".

 

כמעט 7 שנים אחרי היירוט הראשון, ועם התעניינות גדולה בעולם במערכת הטילים הישראלית, לאיש כבר אין ספק שכיפת ברזל שינתה את שדה הקרב הישראלי בינתיים. "במציאות של היום, מדינת ישראל חייבת יכולת להגנה מפני רקטות קצרות טווח", מסכם הלר, "וזו כיפת ברזל".

 

 

 
  
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.