איך מכינים את הילדים לכיתה א'?

 
עודכן 10:37 23/07/2017

האם כדאי לשלוח את הילדים לקורס הכנה לכיתה א'? איך בכלל אנחנו יודעים שהם מוכנים לבית הספר ועל מה אפשר לעבוד איתם בבית?

 
 
 
 
 
צילום : שאטרסטוק
 

תחילת שנה הבאה כבר מעבר לפינה. אנחנו בימים האחרונים של הילד בגן או בקייטנה, ושם מעברו השני של החופש הגדול אפשר לראות את היום בו תלוו את בן/בת השש שלכם לכיתה א'. לכם, ההורים יש את כל הסיבות שבעולם להתרגש איתו ובשבילו. ובינתיים מלוות אתכם דאגות ומחשבות: האם הגאון בשל ללמוד את האלף בית, מסוגל לחשב כמה זה שתים ועוד שתים? ואולי לשובב אין 'טוסיק' לשבת כמה שעות ביום? האם יהיו לו  חברים? ומה אם המורה לא תאהב אותו?

 

אתם לא לבד. הדאגה - שמא הילד יתחיל את המסע הלימודי כשהוא אינו מוכן  רגשית וקוגניטיבית, ובשל כך יישאר מאחור  נטול הישגים  - מפרנסת תעשיה שלמה של מפעילי קורסים וסדנאות להכנת הילד לכיתה א'.

"רשמתי את הבת שלי לקורס הכנה לכיתה א', כי אני רוצה לרכך עבורה את המעבר לבית הספר לאחר שבגן היא היתה בקבוצה קטנה ומגוננת. אני רוצה שבתי תהיה בנקודת פתיחה טובה ואז בהמשך יהיה לה קל יותר להצליח בלימודים ובכך נחסוך את ההשקעה במורים פרטיים בעתיד. בנוסף, אני רוצה שתהיה לה חוויה של הנאה והצלחה שתגרום לה להרגיש טוב עם עצמה ועם החברים החדשים", אומרת דליה מרחובות, אמא של נועה בת ה-6.

את רבקה שרגא, בעלת משרד תקשורת מירושלים ואמא של אורי, קורסי ההכנה מרגיזים. "אנחנו גדלנו בלי קורס הכנה לכיתה א', בלי מכינה לטיפת חלב וללא מבחני מיון לבית ספר יסודי ויצאנו אנשים מוצלחים יודעי קרוא וכתוב", היא אומרת.

 

"לא רשמתי את בני לקורס הכנה ותאמיני לי הילד יודע קרוא וכתוב והרבה יותר מכך. אין צורך בקורסים האלה. במקום זאת יש ללמד ילדים לחשוב, לחקור, לחפש ולפתח את הסקרנות שלהם ואת עולמות הידע  שנרכשים תוך כדי שיטוט, מפגש וחיפוש.

 

 

מדובר בתחרותיות של ההורים ורצונם למצב את בנם/בתם בפסגת ההצלחה כבר בכיתה א'. הצורך להצטיין להתלבט להאפיל על האחרים מעביר את ההורים על דעתם  ואז הם מצטנעים ואומרים: 'זה הילד רצה. הוא סקרן, למד לקרוא לבד בגיל שלוש  ולכתוב פואמות בגיל ארבע. אל להורים להרוס לילדים את ילדותם רק כדי שיגשימו את האמביציות שלנו".

 

רבקה שרגא מבטאת  את קול המיעוט. רבים יותר ההורים, שנכנעים לצו השעה  וגם אם אינם מאמינים בנחיצותו, הם רושמים את הילד לקורס ההכנה. שילמד.

"קורסי ההכנה לכיתה א' הם טרנד יותר מאשר צורך", קובעת ד"ר מירב חן, ראש החוג לפסיכולוגיה במכללה האקדמית תל חי, מרפאה בעיסוק ופסיכולוגית קלינית.

 

'למעבר הילד לכיתה א' יש כמה היבטים", קובעת ד"ר פנינת טל, ראש החוג לגיל הרך במכללת "לוינסקי": היבט בסיסי פיסי - מעבר מסביבה מוכרת לסביבה זרה. הסתגלות לישיבה ממושכת בכיתה בטור או בקבוצה, ציות לסדר יום עם זמנים מדודים. היבט רגשי - תהליך הסתגלות לסביבה חדשה, לילדים ולמבוגרים חדשים, התאמה למסגרת אחרת מוקפדת מזו שהורגל אליה בחיי הגן. היבט הקוגניטיבי - לימוד קרוא וכתוב ומתמטיקה, והתוודעות לעולמות תוכן מגוונים. תהליך לימוד  השפה הכתובה הוא תהליך מוחי מהמורכבים שהאדם עובר במהלך חייו".

 

ד"ר טל: "ההחלטה היא של  ההורים. עליהם להיות בטוחים במוכנות הפנימית של הילד לקראת כיתה א'. ואולם, גם ילד שהחל את כיתה א' כשהוא יודע לקרוא ולכתוב בזכות ההכנה בקורס - בסוף השנה ובוודאי בכיתה ב' - מבחינת הידע והלימוד הוא יהיה כשאר חבריו לכיתה. לכן, הוויתור על חיי הווה  רק כדי לדעת לקרוא כמה חודשים לפני  שהמורה תלמד,  מהווים מחיר יקר מדי".

 

ד"ר חן: "ההורים אולי שכחו -  לימוד קרוא וכתוב זו המשימה העליונה של המורה בשנת הלימודים הראשונה של תלמידיה. התחרותיות וההישגיות כבר מכיתה א' פוגעת בפיתוח תהליכי הלמידה, מדרגת את הילדים מגיל צעיר ויוצרת תסכול ומתח מיותרים. לפעמים נדמה, שדווקא ההורים והמורים הם שזקוקים לקורס הכנה לכיתה א'".

 

 
צילום : שאטר סטוק
 

כיצד נדע שהילד בשל ומוכן לעלות לכיתה א'?

ד"ר טל: "ראשית, יש לדון עם הגננת בנושא, בסביבות מרץ אפריל. בנוסף, יש לעקוב ולבחון את הילד בכמה פרמטרים: האם הוא מסוגל לשבת ולהתרכז במשימה למשך חצי שעה ויותר? יש להתבונן ביכולותיו בשעת משחק חופשי וגם במשחק הקבוצתי. יש לבדוק האם הוא מגלה ערנות בשיחה, האם יש לו יכולת הפשטה מילולית, האם הוא יודע לספר סיפור קצר? כדאי לשים לב כיצד הוא נע במרחב, מבחינת כישוריו המוטוריים. לקראת מעבר לכיתה א' הילד אמור להפגין התמצאות בשגרת יומו, להיות בעל עצמאות פיסית ורגשית, מסוגל ליזום דברים, ליצור קשרים עם בני גילו ולקבל את סמכות המבוגר".

 

מהם היתרונות ו/או החסרונות  בקורס הכנה לכיתה א'?

ד"ר חן: "למרות שזה טרנד ופחות צורך, בקורסי ההכנה מתקיימת גם פעילות מהנה וחווייתית לילד שעשויה לתרום להכנתו,  אז למה לא? כמו הסיסמה הצה"לית: 'קשה באימונים קל בקרב', שגולשת אט אט לכל תחומי חיינו.

אם כבר קורס הכנה מומלץ לבחור במתכונת של חוג לאורך השנה האחרונה שלו בגן ולוודא שהתכנים בקורס מסייעים להכנה הדרגתית של הילד למעבר, שעובדים איתו על מיומנויות כמו חיזוק חגורת הכתפיים, לימוד גזירה, אחזקת עיפרון, שאילת שאלות, סיפורים, התנסות בחומרים, ריחות, התמצאות במרחב ועידוד והגברה של תחושת העצמאות והמסוגלות".

 

ד"ר פנינת טל: "בהנחה שאין לילד בעיות אורגניות יש לציין  שכמעט כל הילדים יצליחו ללמוד קרוא וכתוב גם אם בקצב שונה זה מזה. לכן, אם כל מהותו של קורס ההכנה היא בשינון האלף בית והתחלת קריאה וכתיבה - הוא מיותר. הוא עלול להכניס את הילד ללחץ, לציפייה דרוכה ולחרדות מפני בית הספר.

קורס טוב אמור  לכלול תוכנית מפורטת עם ביקורי היכרות עם בית הספר המיועד, היכרות עם הכיתה, החצר, היכן נמצאים השירותים, כמו גם חשיפה לעולם משחקים המשלב היבטים מוטוריים מגוונים עם משחקי חשיבה ותרגול".

 

איך נכין את הילד לכיתה א' ללא קורס?

ד"ר טל: " אפשר לשחק עם הילד בכל מקום עם משחקים מהנים המחזקים ומתמקדים בטיפוח עולם המושגים והרחבת אוצר המלים, משחקים בהם הילד מתבקש לתת תיאורים ורבליים והסברים אסוציאטיביים. כדאי לקרוא לו סיפורים, לעודד אותו ליצירה וחקר, להרבות בפעולות מוטוריות, להטיל עליו משימות המצריכות התמודדות עצמאית, ללמדו מהם גבולות ברורים.

 

לקראת פתיחת שנה"ל, לברר האם בכיתתו העתידית יהיו ילדים שהוא מכיר וליזום מפגש מקדים באחד הבתים. לערוך לילד סיור בבית הספר ולהכיר לילד את הסביבה החדשה בה ישהה החל ב-1 בספטמבר".

"קורסי ההכנה לכיתה א',  שגובים מההורים מאות שקלים, מיותרים", כך אומרת עידית צולמן, ראש התוכנית להכשרת גננות בגנים פרטיים במכללת "לוינסקי" לחינוך. לדבריה, ההורים יכולים וצריכים להכין את הילד  בעצמם  ומפרטת את עמדתה והמלצותיה: "ההכנה לביתה ספר מתחילה מרגע הלידה. שכן טיפול ההורים הוא שתורם להתפתחות בריאה של הילד ובונה את התשתית להצלחתו בחיים ובבית הספר. צרו עבור הילד:

מרחב למידה: להתנסויות שיעצבו עבורו את מהות הלמידה: דברו איתו בשפה תקנית ועשירה. קראו לו סיפורים, עוררו את סקרנותו, עודדו אותו לפתור בעיות בעצמו.

 

שדה רגשי: למדו את הילד להיות אמפתי לזולת, לשלוט בעצמו ולהתגבר על מצבי תסכול.

משחקים:  עודדו את הילד לשחק ולהתמיד במשחק, שכן משחקים מטפחים בילד כישורים טבעיים, שפה, מושגים, תקשורת בין ילדים וכושר ריכוז. עודדו אותו להיות יצירתי ולשתף פעולה בפתרון בעיות".

 

 

 

מסגרת - קורס לדוגמא

נועה שביט, מטפלת ומאבחנת בשיטת ורדי, שיטה ניורופיסיולוגית העובדת דרך הגוף על תפקודי מוח, מנחה קורסי הכנה לכיתה א' במרכז "מאמוש" ראשון לציון.

"עם המעבר לבית הספר הילדים נדרשים למשימות שונות מאלה שהיו בגן כמו ישיבה ממושכת, בלי לקום או להתנועע על הכסא, ריכוז ועוד.בכדי להשיג את הבשלות המוטורית הנחוצה בכיתה א'

מתמקדים בקורס בעבודה על מערכות גופו שיקלו עליו בהבנה והטמעה של החומר שיילמד", מבהירה שביט.

 

טונוס שרירים ומערכת שיווי משקל:

מקל על הילד בתקשורת חברתית, שיווי משקל, חגורת כתפיים ובמוטוריקה עדינה.

מערכת ההצלבה:

המערכת מאפשרת מעבר של היד את קו האמצע של הגוף, וביצוע רוטציות בין חלק הגוף העליון לתחתון.

העבודה על מערכת ההצלבה מטפלת במופנמות חברתית, היפראקטיביות, דיבור ושליפת מידע, קשיי קשב וריכוז ובכתיבת אותיות האלכסון (א,צ,ג,ש,ע).

 

תפיסה מרחבית:

מערכת הקשורה לארגון "ספריית הידע הפנימית", מסייעת בשליפת אינפורמציה, לימוד דברים תבניתיים, תמיכה בסדר פנימי וחיצוני. וסיוע בלימוד מתמטיקה, שפות, וקריאת שעון.

מוטוריקה עדינה:

שימוש בשרירים הקטנים של כפות הידיים בביצוע מטלות הדורשות דיוק. כמו כתיבה, ציור, גזירה. שליטה בכלי כתיבה.

שיפור ובשלות התחום הגרפו-מוטורי ייקל על הילד לרכוש את מיומנות הכתיבה.

 

קשר מוח יד

נחוץ לתיאום בין פעולת העין והיד כמו השחלת חרוזים, גזירה, כתיבה, העתקה מהלוח.

נועה שביט: "כשהילד מגיע לראשונה לכיתה א' הוא חווה 'הפגזה' של כל החושים. ההשתתפות בקורס משפרת את המערכת הסנסומוטורית שלו, כך שבכיתה הוא יידע לווסת את עצמו,  לשבת, להקשיב, להחזיק עיפרון ולקלוט  את החומר הנלמד בקלות יותר".

 

 

 
צילום : שאטר סטוק
 
  
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.