ראשי ערוץ 10 צרו קשר על אודותינו
 
 
 
 
 

אשלי בקשי דקשי האמא

 
עודכן 09:40 06/07/2017

עד גיל 21 גדלה אשלי וקסמן בקנדה, שם היא ספגה חינוך שונה מהצברים. עד היום היא נחרדת לפעמים מצורת הדיבור שהיא שומעת ברחוב. כאמא היא קלילה, זורמת ועם זאת – לא נותנת לשום דבר להפריע לקריירה שלה. אבל מה יקרה כשהבנות יצאו משליטתה המלאה?

 
 
 
 
 
צילום : אלבום משפחתי
 

תכירו את אשלי וקסמן, 31,  אושיית רשת מובילה בתחום הטיפוח והלייף סטייל, נשואה לעידן בקשי בן 33, עובד בעסק המשפחתי. השניים נשואים 5 שנים, אבל יחד כבר 10 שנים. הם גרים בתל אביב והם הורים לליה בת ה-3 וארייה בת השנה.

 

סדר היום במשפחת וקסמן בקשי מתחיל מוקדם מאוד כשאבא עידן יוצא לעבודה ב-6:30 ואמא אשלי והבנות עוד ישנות. הן מתעוררות ב-7:30 לנביחות הכלב, מתארגנות בנינוחות וללא לחצים ויוצאות אל הגנים. "כשאני מארגנת אחת מהן השנייה אוכלת או מקבלת בקבוק ובסך הכל האווירה רגועה ונעימה".

 

בנסיעה אל הגן אשלי דואגת לשים מוזיקה שמחה ולהתחיל את היום עם שירים קצביים. "הבנות לא שומעות שירי ילדים, אלא מוזיקה שאני אוהבת ויחד אנחנו שרות ויודעות את כל המילים". אחרי פיזור הבנות חוזרת אשלי הביתה להתארגן בעצמה לעוד יום עבודה עמוס שכולל, פגישות, צילומים, השקות או עבודה על המחשב . "כל יום נראה אחרת, הכל מאוד דינאמי ואני אוהבת את זה", היא מעידה על עצמה.

 

אשלי אוספת את הבנות מהגנים סביב 16:00 ואז הן הולכות  לפארק, לאכול גלידה, או לעשות משהו אחר כייפי. כל זה נעשה במידה והן היו בסדר במהלך היום בגן, זהו סוג של צ'ופר על התנהגות טובה.

 

אבא מגיע ב-18:30 ויחד הם אוכלים ארוחת ערב. "חשוב לי אוכל בריא, אבל אני לא פנאטית, יש דברים שאני לא מכניסה הביתה כמו קטשופ או שתייה מתוקה, אבל בחוץ אם הן רוצות הן יקבלו. אני לא מאמינה באיסורים,אבל אם בבית אין אז הן לומדות שזה לא טוב ולכן אנחנו לא קונים את זה".

 

אחרי ארוחת הערב זהו זמן למקלחות. הן מתקלחות יחד ומשחקות מאוד יפה. בזמן שמרדימים את ארייה הבית צריך להיות שקט ולרוב זה הזמן של אבא וליה לעשות טיול עם הכלב. אחרי שארייה נרדמת יש לליה זמן איכות, שכולל משחק משותף, סרט, ספר.

 

ליה נרדמת כששוכבים לידה, "מה שהתחיל עם המעבר למיטת מעבר והורדת הבקבוק לפני השינה והגמילה ממוצץ. הכל קרה יחד ומאוד מהר וזה יצר מצב שקשה לה להירדם, אז מצאנו את עצמנו שוכבים לידה עד שהיא נרדמת ולפעמים גם נרדמים איתה...".

 

 

איזו אמא את?

"קולית, זורמת, אבל עדיין מקפידה על דברים שחשובים לי כמו חינוך ונימוסים. אני חוששת ממה שיהיה עם המעבר לגן עירייה, מודאגת שהחינוך שלי יתקלקל. עוד דבר שחשוב לי מאוד זה היחסים בין הבנות, לטפח יחסים טובים, שיבינו שאין דבר כזה ריבים בין אחים. אחים לא רבים! האחים שלי רבו אבל אני בהפרש גדול מאוד מהם כך שלא רבו איתי. היום אנחנו כולנו ביחסים טובים ואצלנו במשפחה לא רבים. משפחה זה יותר חשוב מהכל, ככה גדלנו".

 

אז מה עושים כשלא מסכימים? לא הגיוני שבמערכת יחסים תמיד מסכימים על הכל

"אני אומרת ללילה שאני מבינה אותה, אבל כרגע לא מסכימה או לא מרשה. ברור שיש מריבה אבל יש ללכת מכות, להיאבק, להיכנס לוויכוח קשה ויש לדבר על הדברים. ברור שיש אי הסכמות או שהרצונות מתנגשים, אבל לי חשוב שילמדו לפתור את זה בדיבורים. גם עם בני המשפחה שלי וגם עם עידן -  כשיש קונפליקטים אני עושה זום אאוט ומסתכלת על התמונה הכללית, הגדולה ושואלת את עצמי אם זה באמת חשוב? אם התמונה הכוללת חשובה יותר מהדבר עצמו אני מדברת את זה, מעבירה את המסר שלי ופותרת את זה. יש לזה מרכיב תרבותי.  גדלתי בקנדה ועליתי לארץ רק בגיל 21, החינוך שלי קנדי ואני עד היום נחרדת כשאני שומעת איך אנשים מדברים אחד אל השני. ביום העצמאות שמעתי אבא צועק על הבת שלו באמצע הרחוב, 'תסתמי את הפה שלך' וכשהאמא התערבה צעק גם עליה שתסתום את הפה. עד עכשיו אני לא נרגעת מזה".

 

מה גרם לך לעשות עליה בגיל 21?

"הגעתי על מנת להתנדב לצבא. לא היו לי תוכניות מעבר לזה. כשפגשתי את עידן כבר היה לי ברור שאני אשאר פה".

 

איך זה לגדל את הבנות רחוק מהמשפחה?

"עצוב. משתמשים בטכנולוגיה,עושים הרבה פייס-טיים וזה עדיין קשה. למזלי בצד של בעלי עוזרים המון, הבנות מאוד קשורות לחמותי ויש המון עזרה. אני רוצה לטוס איתן הקיץ לקנדה אבל המחשבה על טיסה לבד עם שתי הבנות לא פשוטה. אבל זה יקרה, החשש לא ימנע ממני".

 

את מדברת עם הבנות אנגלית?

"כן. עידן מדבר אנגלית עם ליה ועברית עם ארייה. שנה הבאה ליה הולכת לגן עירייה אז תלמד עברית טוב ואז הוא ידבר גם איתה עברית".

 

הפכת לאמא מהר יחסית, איך היה עבורך המעבר לאימהות?

"טבעי. רציתי הפרש קטן בין הילדים שלא יהיה הפרש גדול כמו ביני ובין האחים שלי. דווקא בגלל הקריירה שלי אני חושבת שעדיף להתמסר להורות עכשיו ולעשות הפרש קטן בין הילדים ובגיל 40 להתפנות שוב לקריירה במלוא הכוח".

 

וכרגע זה קשה השילוב של שתי ילדות קטנות וקריירה בנסיקה?

"אני נהנית מזה חוץ מהעייפות. הן חזרו להתעורר בלילה ועל אף שהן חוזרות לישון מהר זה עדיין קשה. אני אמא זורמת וזה עוזר לי. למשל, התקשרו היום מהגן שלליה ברח פיפי ואין לה תחתונים ואני הייתי האמצע פגישה ולא נלחצתי, אמרתי להם שהיא יכולה להסתדר בלי תחתונים וכך היה.

אני לא נותנת לבנות לעצור לי את הקריירה, אני נוסעת הרבה לחו"ל אבל לפעמים גם מוותרת ובכלל לא שמרגישה שחבל או שבגללן הייתי צריכה לוותר. הכל לטובה. זה שאני אמא לא עצר אותי או לא מנע ממני לקבל החלטות, זה רק עזר לי להתפקס על מה בדיוק חשוב לי, זה עוזר לי לדייק את עצמי.

הזוגיות גם היא מאוד חשובה לי, לא פחות מהאימהות. כל יום שישי על אף שלבנות אין גן אני מזמינה בייביסיטר והולכת לשתות קפה עם עידן".

 

עידן מפרגן לקריירה?

"בהחלט. הוא מפרגן לי ואני מפרגנת לו. אם יש משהו שמרגיז אותי זה ששואלים אותי איך בעלי מסתדר כשאני נוסעת. מישהו פעם שאל אישה איך היא מסתדרת"?

 

את האמא שדמיינת שתהיי?

כ,1 רק שעדיין אני לא קולטת שאני אמא .יש משו במילה 'אמא' שמרגיש מבוגר, את מדמיינת את אמא שלך ואני רחוקה משם, מרגישה בת "16.

 

זמן לחברות נשאר?

"לא, אין לי זמן לחברות ורוב הבילויים הם בילויים זוגיים או עם זוגות חברים. אין לי פה חברות ילדות ועידן הוא הדבר הכי חשוב לי. כשיש לי זמן פנוי אני תמיד מעדיפה לבלות עם עידן. האהבה שלנו היא משהו יוצא דופן".

 

מה נולד אצלך עם הבנות? מה גילית בעצמך שלא היה שם לפני?

"דאגה. פחד. פעם לעשות דברים מסוכנים, אקסטרים, לא הפחיד אותי והיום אני ממש מפחדת שמשהו יקרה לי. גם החופש נעלם, אם הייתי באותו שלב בקריירה ולא הייתי אמא הייתי טסה יותר, מטיילת יותר, יש דברים אקזוטיים שאני רוצה לעשות וזה לא יקרה בעשור הקרוב, אז נוסעים לסוף שבוע ביוון במקום".

 

 
צילום : אלבום משפחתי
 

הדילמות ההוריות של אשלי:

"שנה הבאה ליה עוברת לגן עירייה ואני חוששת שזה יקלקל את החינוך הקנדי שלי. הנימוסים ילכו לאיבוד. מה אני אמורה להגיד לבת שלי כשמישהו מדבר אליה לא יפה או מתנהג בפרעות"?

 

גליה: חשוב לזכור שההשפעה ההורית היא החזקה מכל. אפשר להוציא ילד מהבית אבל לא את הבית ממנו. 95% מהלמידה של הילדים שלנו היא מתוך צפייה והתבוננות בנו, את זה הם סופגים. בחוץ העולם גדול ומגוון והם יפגשו הרבה סגנונות אבל כשהם יפגשו אותם הם כבר יהיו מלאים בערכים שלנו.

 

חשוב שאנחנו ההורים נדבר ערכים, נגדיר את הצפיות שלנו ולא ניפול לבקר אחרים. מה שנכון לעשות זה להסביר לילד מה דעתנו על התנהגות כזו או אחרת, או למה אנחנו מצפים בבית אבל לא לזלזל או לבקר את האחר, כי אז הילד לומד ביקורת ולא את מה שרצינו שילמד. ההורה הוא סוכן החיברות, הוא המתווך והוא שם בשביל לתווך לילד את העולם, להיות ממש התרגום בגוף הסרט.

 

החשש ממפגש עם סגנונות שונים לא צריך למנוע מאתנו להפגיש את הילד עם העולם, אלא להיפך -  ככל שהילד יפגוש את העולם בחוץ בעודו קטן וכשאנחנו בסביבה לתווך לו הוא מעשיר את יכולת ההתמודדות שלו ועדיין מחזיק בתוכו ערכים.

 

תקשורת והצבת גבולות ברורים עוזרים לילד להבחין בין טוב לרע ובין מה שמקובל אצלנו בבית ומה שלא. אם ההורה מתווך, מסביר, מכבד ועקבי המסר יעבור.

 

 
צילום : אלבום משפחתי
 
  
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.