ראשי ערוץ 10 צרו קשר על אודותינו
 
 
 
 
 

מהי החשיבות של תמיכה חברתית ומשפחתית לבריאות

 
עודכן 09:03 13/06/2017

Helping hand: מה תמיכה חברתית ומשפחתית עושה לבריאות? "למזלנו הטוב, שום אדם איננו אי", אומרת רויטל אורדן, אחות פסיכיאטרית ורכזת ארצית סיעוד בריאות הנפש במאוחדת

 
 
 
 
 
צילום : פוטוליה
 

"נעם סיפרה לי שגורים של גורילה מתים אם לא נוגעים בהם מדי פעם. אפילו אם נותנים להם לאכול כמו שצריך, הם מתים אם לא מחבקים אותם לפעמים. למרות שזה כל כך הגיוני ומובן מאליו, כי באמת מה כבר יותר חשוב מקצת תשומת לב ואהבה ("מה שגור הגורילה צריך", אורית מורן)

 

תמיכה חברתית ומשפחתית הן מקור כוח. מהנשימה הראשונה שלנו אנחנו זקוקים לאהבה. ילדים זקוקים לחום ולאהבה כדי לגדול לא פחות מאשר כל צורך אחר, ולא רק ילדים. "האדם הוא יצור חברתי וזקוק לשייכות חברתית בהרבה מאוד בחינות, גם ברמה של גיבוש הזהות העצמית. ה'אחר'  מהדהד משקף לנו , כמראה, את עצמנו. לא רק במובן הבין אישי אלא בעיקר במובן של פיתוח מודעות ובחינה עצמית. זה הבסיס לכל השאר", אומרת רויטל אורדן, אחות פסיכיאטרית ורכזת ארצית סיעוד בריאות הנפש במאוחדת. "אנחנו כל הזמן מתמודדים עם משברים כאלו ואחרים. גורמים שונים, החל מבני המשפחה הגרעינית וכלה במשפחה המורחבת והחברים, מלווים אותנו בכל ההתמודדויות".

 

כאשר אורדן מדברת על ליווי היא מתייחסת גם למתן התמיכה, החום, האהבה וההכלה, וגם לתהליך העיבוד. "כשאנחנו מדברים על הקשיים שלנו עם הסביבה, אנחנו מעבדים עם עצמנו את ההתמודדות. מבלי שיגידו לנו דבר, רק ההקשבה מאפשרת לנו להגיע לפתרונות. אנחנו יוצרים נרטיב שבו דברים ברורים לנו", היא אומרת ומדגימה: "נגיד שדפקתי את האוטו ברחוב. סביר להניח שאספר לבן זוג או לחברה ואשטח את הסיפור שוב ושוב. הרעיון הוא שכאשר אני מספרת את הסיפור פעם אחר פעם, הגרסה שלו מתרככת. זה מאפשר לי להבין ולהכיל אותו יותר טוב. זה מבלי שדיברנו על התמיכה, על השיקום ועל השיקוף הרגשי שאנחנו עושים כל הזמן באופן טבעי. בין אם זה אמירות לא מילוליות כמו מגע ובין אם זה באמירות המילוליות: 'אני איתך', 'תנשמי, 'איך אפשר לעזור לך?'. עצם הנוכחות הזו היא מרגיעה, ויש כמובן גם עזרה קונקרטית כמו למשל במצב שאני חולה וצריכה מרק עוף. התמיכה הבלתי פורמלית מגיעה בהרבה מאוד רמות.

 

 

"כשמדברים על מקורות תמיכה פורמליים אנחנו מדברים על מקורות תמיכה טיפוליים ולא טיפוליים. הלא טיפוליים - בית כנסת שאני שייכת אליו, חוג אוריגמי ועוד, ממשיכה אורדן. "עצם הידיעה שיש תחושת שייכות, אפילו מקום פיזי ללכת אליו ולהיות בו עם האנשים שמקבלים אותי ויכולים להכיל אותי, יכולה לתת לי תמיכה גם בתחומים אחרים שאינם קשורים לבעיה. יש גם גורמי טיפול שקשורים למקור הקושי: עמותות שקשורות לנושא מסוים שאני מתמודדת עמו, גורמי רווחה, ביטוח לאומי, משרד הבריאות, קופות חולים וכולי".

 

אנחנו מדברים למעשה על רשת ביטחון

"נכון. הרבה פעמים אנשים לא ערים לכך לרוחב רשת ביטחון שיש להם. לפעמים מתוך תחושה סובייקטיבית ופרשנות של סיטואציות. זה המקום של לראות את האפשרויות הקיימות בפנינו והמקומות שאפשר להיעזר בהם. זה לא רק חסר בידע שנוגע למיצוי זכויות, אלא ליכולת לראות מה קיים סביבנו. זה פרדוקס: ככל שאתה יותר בסטרס, דיכאון או חרדה, היכולת לראות את הדברים שיכולים לעזור לך פוחתת. אנשי הטיפול יכולים לסייע מאוד לראות את האפשרויות. הראייה החיובית היא שברגע שאתה מסובב את הגלגל לצד השני, זה יוצר אינרציה לצד השני. כשאתה עושה שינוי אחד חיובי, השינויים הבאים יותר קלים. למזלנו הטוב, שום אדם איננו אי. אנו חיים במרקם חברתי -  מי יותר, מי פחות, ולפעמים רק מילה טובה עושה את ההבדל".

 

 

 

 
צילום : פוטוליה
 
  
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.