ציסטה בשחלה: מה עושים וכיצד מטפלים?

 
עודכן 10:34 25/07/2016

רוב הציסטות הן שפירות ורובן נעלמות מעצמן, בחלקן גלולות למניעת הריון תסייענה בטיפול ואף במניעתן. אחוז קטן מחייב הוצאה בניתוח ולפעמים בגלל גודל הציסטה השחלה יכולה להסתובב סביב צירה. כל מה שחשוב שתדעו

 
 
 
 
 
צילום : שאטרסטוק
 

ציסטות שחלתיות הן תופעה שכיחה, שיכולה להופיע בכל הגילאים. ציסטה היא למעשה חלל המתמלא בנוזל וממוקם בתוך השחלה, מעין שקית מלאה בנוזל בתוך השחלה.

 

רוב הציסטות הן ציסטות שפירות.

 

מרביתן מופיעות בגיל הפריון וקשורות לפעילות ההורמונלית של השחלה (כלומר, ציסטות פיזיולוגיות/פונקציונליות). בדרך כלל הן נעלמות מאליהן תוך חודש חודשיים ולעיתים נוטות לחזור.

 

ישנן גם ציסטות שפירות אחרות שלא קשורות לפעילות ההורמונלית של השחלות ונובעות מגדילה לא טבעית של רקמה בשחלה. בניגוד לציסטות פיזיולוגיות הן בדרך כלל לא נעלמות באופן ספונטני ולעיתים אף נדרשת הוצאתן באופן כירורגי.

 

הציסטות השפירות האלו הן מסוגים שונים: חלקן מכילות נוזל עכור דמויי שוקולד (למעשה זהו דם ישן שהתפרק) ונקראות אנדומטריומות. חלקן נוצרות כתוצאה מהתפתחות של ביצית שלא הופרתה ומכילות חלקי רקמה שונים, כגון שומן, לפעמים אף חלקי עצם ושיניים ונקראות ציסטות דרמואידיות.

 

ישנן גם ציסטות שיכולות להיות ממאירות. ציסטות ממאירות הן פחות שכיחות ומופיעות בדרך כלל בנשים בתקופת המנופאוזה, כלומר לאחר הפסקת הווסת.

 

 

 

 

מה הם התסמינים של ציסטות שחלתיות?

פעמים רבת ציסטות מתגלות באופן אקראי בעת בדיקת אולטרסאונד שגרתית, היות ומרבית הציסטות הן קטנות והאישה אינה חשה בהן כלל.

 

בחלק מהמקרים יכולים להופיע שיבושים במחזור הווסת, זה אופייני יותר לציסטות הקשורות בפעילות ההורמונלית של השחלה.

 

לעיתים יכולה להיות תחושת תפיחות של הבטן, בעיקר בציסטות גדולות, ולעיתים אף כאבי בטן. כאבי הבטן יכולים להיגרם כתוצאה מלחץ שנגרם על ידי הציסטה נוכח גודלה, או עקב פריצה של הציסטה. כלומר, הציסטה יכולה להתפוצץ והתוכן הנוזלי שלה עלול לדלוף לחלל הבטן ולגרום לכאבים ולעיתים אף לדימום מהשחלה עצמה, מצב שמצריך התערבות כירורגית.

 

כאב גם יכול להיגרם ממצב שנקרא תסביב, השחלה עלולה כתוצאה מכובד הציסטה שבתוכה להסתובב סביב צירה. כתוצאה מכך עלולה להיגרם הפרעה באספקת הדם לשחלה, מצב הגורם לכאב עז ומצריך התערבות כירורגית מהירה על מנת לסובב את השחלה חזרה ולמנוע נזק לשחלה.

 

 

 
צילום : פוטוליה
 

כיצד מאבחנים ציסטות בשחלה?

שילוב של בדיקה גינקולוגית ובדיקת אולטרסאונד. בעזרת בדיקת אולטרסאונד אנחנו יכולים לאפיין את סוג הציסטה. ישנו מראה סונוגרפי אופייני לציסטות שונות. כמו כן, ניתן לבצע בדיקות דם של סמנים (מרקרים) שעוזרים לאבחן את סוג הציסטה.

 

מהו הטיפול?

היה ואישה מופיעה עם כאב עז ובטן מאד רגישה ובבדיקה מודגמת ציסטה שחלתית, קיים חשש לתסביב של השחלה ובמקרה כזה נדרש ניתוח דחוף על מנת לסובב את השחלה חזרה כדי למנוע נזק לשחלה. בדרך כלל הניתוח מבוצע בגישה לפרוסוקפית (החדרת צינור אופטי דרך הטבור ללא צורך בפתיחת בטן - ניתוח זעיר פולשני).

בשאר המקרים כאשר מתגלית ציסטה בבדיקה, הטיפול תלוי בסוג הציסטה ובגודלה:

 

אם נראה שמדובר בציסטה שקשורה לפעילות השחלתית, היות ורובן נעלמות מאליהן תוך חודש חודשיים הטיפול יכלול לרוב מעקב בלבד. כלומר, חוזרים על בדיקת אולטרסאונד כעבור מחזור אחד או שניים. לעיתים האישה תקבל גלולות למניעת הריון, אשר מעכבות ביוץ וכך מונעות הופעה של ציסטות הקשורות לפעילות ההורמונלית השחלתית.

את סוגי הציסטות השפירות האחרות, אלה שאינן פיזיולוגית, ניתן להסיר בניתוח בגישה לפרוסקופית, תלוי בגודלן. ציסטות הגדולות מ-6 ס"מ מקובל להסיר מחשש שיגרמו לתסביב של השחלה.

 

ולגבי ציסטות החשודות כממאירות, יש כמובן להסירן בניתוח ולשלוח לבדיקה פתולוגית ולטפל בהתאם לאבחנה. בנשים בגיל המעבר היות והסיכוי לגידולים יותר שכיח בגיל זה, הנטייה לניתוח  מהירה יותר.

 

לסיכום, חשוב להקפיד לעבור בדיקה גינקולוגית תקופתית, בין היתר על מנת לאבחן ציסטות שחלתיות ולעקוב ולטפל בהן במידה וקיימות.

 

 
  
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.