המקור: מה למדנו מחצי שנה עם שוברים שתיקה?

 
עודכן 10:09 12/07/2016

האם מדובר בבוגדים עוכרי ישראל, או באידיאליסטים שרוצים להציל את החברה הישראלית מעצמה? מה הבעיה עם תהליך אימות העדויות, ולידי מי עשויים לשחק ממצאי הבדיקה שלנו? • איתי רום, שליווה עם ענת גורן את הארגון השנוי במחלוקת, בטור לקראת התחקיר שישודר הערב

 
 
 
 
 

אז מה הסיפור של "שוברים שתיקה" - האם מדובר בחבורת בוגדים, עוכרי ישראל שמחפשים כל דרך להשחיר את צה"ל והמדינה, או דווקא בצעירים אידיאליסטים שמבקשים רק להציב מראה בפני החברה הישראלית כדי להציל אותה מעצמה?


לפני כחצי שנה, כשהסערות סביב הארגון הלכו והתרבו וכל פוליטיקאי מצד ימין שמכבד את עצמו (או שלא) כבר הקדיש להם איזה פוסט מרובה לייקים, התחלנו - ענת גורן ואני - להתלוות לארגון השנוא במדינה.

 

>> לכתבות נוספות בנושא

"רק בחו"ל"? המספרים שמאחורי שוברים שתיקה נחשפים

אבנר גבריהו: "סרטון השתולים - התרת דם"

הורים שכולים נגד שוברים שתיקה: "משהו חייב להשתנות"

 

צילמנו את הסיורים המפורסמים בחברון, היינו בישיבות הפנימיות, תיעדנו את ההתמודדות עם משבר "השתולים" שהוחדרו ל"שוברים שתיקה" ע"י ארגוני ימין, ראינו מקרוב את הדינמיקה במפגשים הכה שנויים במחלוקת עם חברי פרלמנט לא אוהדים במיוחד מאירופה, ובמקביל - יצאנו לתחקיר מקיף: על ההיקף האמיתי של הפעילות בחו"ל, סרגל התרומות לאורך השנים, היחסים עם צה"ל (רמז: ה"שתול" הראשון ב"שוברים שתיקה" לא היה מטעם "עד כאן"), ובעיקר על מה שנראה לנו כמו הדבר הבאמת חשוב, שמשום מה נשכח בתוך ים הספינים והסיפורים המטופשים הרבים שפורסמו אודות הארגון: אמינות העדויות.

 

אלה, כידוע, מכילות שלל סיפורים קשים על התנהלות פסולה בצה"ל - החל מ"סתם" התעללויות במחסומים וכלה בחיסולים ומעשי הרג אסורים. אמת או שקר? בחרנו מתוך המאגר של "שוברים" עשר עדויות על מעשים חמורים, וניסינו להבין כיצד הן אומתו ואף לאמת אותן בעצמנו.

 

 
יהודה שאול, ממייסדי ארגון "שוברים שתיקה", בתחקיר "המקור"
יהודה שאול, ממייסדי ארגון "שוברים שתיקה", בתחקיר "המקור" צילום : חדשות 10
 

השורה התחתונה מורכבת: כן, גילינו עדויות לא נכונות וכאלה שהציגו את התמונה בצורה חלקית ומטעה. האם השתכנענו שמדובר בחבורת שקרנים? ממש לא. אבל תהליך אימות העדויות, גילינו, מחמיר הרבה פחות מכפי שתואר פעמים רבות על-ידי אנשי הארגון בעבר: להצהרה כי כל אירוע חמור מפורסם רק אם יש לגביו שני עדי ראייה, למשל, אין ממש כיסוי.

 

יותר מדי פעמים, לדעתנו, ב"שוברים שתיקה" עושים לעצמם הנחות ואומרים: טוב, שמענו הרבה סיפורים דומים מחיילים אחרים, במקומות אחרים - מבחינתנו זה מאמת את העדות. זאת פרקטיקה לגיטימית, אבל היא בטח לא מסתדרת עם הצהרות עבר על בדיקה בסטנדרטים יותר גבוהים מבדיקה עיתונאית, או כמו שהגדיר זאת בעבר התחקירן הראשי של הארגון: "כל אפיזודה או טענה שמעלה העד מאומתת נקודתית כדי לוודא שהאירוע המתואר אכן התרחש, ויתרה מכך, התרחש כפי שתואר על-ידי המעיד".

 

 

מכיוון שזה לא בדיוק המצב, לא מפתיע שגילינו בעדויות - לצד הרבה סיפורים חשובים שאומתו - גם הגזמות, טעויות בתום לב ושמועות לא מבוססות. דוגמאות: בעדות שפורסמה תחת הכותרת "הקנס על הריגת ילד: מאה שקל" גילינו שאמנם היה מקרה בו קצין הרג ילד שהשליך בקבוק תבערה על החיילים, לאחר שכיוון את הנשק בצורה לקויה - אולם מכיוון שפעל על-פי הוראות הפתיחה באש, הוא מעולם לא נקנס בגין הירי. בעדות שבה נטען כי גששי צה"ל העדיפו שלא לבדוק מאיפה הגיעו פורעי "תג מחיר" שכרתו מטע עצי זיתים של פלסטינים, גילינו שהגששים דווקא עשו את עבודתם היטב והובילו את חוקרי המשטרה היישר אל ביתו של מתנחל שבחר לשתוק בחקירתו. ויש עוד.

 

 
פלסטינים מיידים בקבוקי תבערה. "קנס 100 שקל על הריגת ילד"? לא מדויק
פלסטינים מיידים בקבוקי תבערה. "קנס 100 שקל על הריגת ילד"? לא מדויק צילום : רויטרס
 

מי רוצה לחסל את "שוברים שתיקה"?

 

מקום שבו אולי קוראים עכשיו את הדברים האלה ואולי אף מתחילים לחכך ידיים בהנאה הוא פרקליטות המדינה. שם בחרו לפני חודשים אחדים לבצע מהלך מדאיג ביותר, של פנייה לבית המשפט בדרישה לחייב את "שוברים שתיקה" לחשוף עד שלהם וחומרי גלם מעדותו שלא פורסמו, בנימוק כי הדבר חיוני לצורך חקירת מצ"ח בעניינו. ב"שוברים" מתגוננים בטענה שמגיע להם חסיון עיתונאי, המדינה אומרת מצידה: שטויות, הם לא עיתונאים ולא מגיע להם שום חסיון.

 

אז נכון שכפי שנראה הערב עבודת התחקיר והאימות של "שוברים שתיקה" אינה טובה מספיק בעינינו, אך מבחינה מהותית אין ספק בכלל שהיא ראויה ועוד איך ליהנות מחסיון. תכל'ס, בלעדיו כל הפעילות של איסוף עדויות על המתרחש בשטחים - פעילות שברמה העקרונית לדעתינו היא חשובה ביותר ומבורכת - לא יכולה להתקיים. בצדק אומרים ב"שוברים שתיקה" שהסרת החסיון תחסל את הארגון. בפרקליטות יודעים זאת היטב, וכל עוד לא יוכח אחרת - נראה שזה בדיוק מה שהיא רוצה להשיג.


ההוכחה הטובה ביותר לכך פשוטה להבנה: "שוברים שתיקה" הוקם ב-2004, ופירסם מאז מעל 1,000 עדויות על מעשים פי מיליון יותר חמורים מזה שהפרקליטות עוסקת בו כעת. למעט נסיון חלוש בתחילת הדרך, הפרקליטות לא פנתה במהלך השנים האלה לבית המשפט בדרישה דומה בנוגע לאף אחת מהעדויות. מתי היא נזכרה לעשות את זה? רק בחודשים האחרונים, כשהעליהום הפוליטי מימין על "שוברים שתיקה" הגיע לשיאים חדשים, וראש הממשלה עצמו מנצל את בימת הכנסת כדי לתקוף את הארגון המאיים. ראוי שהחברים בפרקליטות, ומי שמפקח עליהם, יתעשתו במהרה ויירדו מהעץ הגבוה והמיותר כל-כך שניתלו עליו.

 
  
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.