הריון לא רצוי – מה עושים?

 
עודכן 10:58 16/06/2016

הסיבות להפלה רבות ומגוונות ואף פעם לא נעימות. מה צריך לדעת לפני שניגשים לוועדה להפסקת הריון? האם כדאי לעשות הפלה תרופתית או הפסקת הריון ניתוחית? התשובה תלויה בעיקר – בך

 
 
 
 
 
צילום : shutterstock
 

הפלה הינה הפסקת הריון במחצית הראשונה של ההיריון. הפסקת הריון במחצית השנייה של ההיריון נחשבת כבר לידה מוקדמת. הפלה יכולה להיות מלאכותית או יזומה: כלומר, האישה או הרופא יוזמים את הפסקת ההיריון מסיבה כלשהי, או הפלה טבעית /ספונטנית: כלומר ההיריון הפסיק להתפתח מאליו.

 

הפלות יזומות

מדי שנה מתבצעות בארץ כ-20000 הפסקות הריון יזומות וזאת על אף המגוון הרחב של אמצעי מניעה הקיימים בשוק. החוק במדינת ישראל מחייב את אותן נשים שרוצות להפסיק את הריונן מסיבה כלשהי לעבור וועדה להפסקת הריון.

בוועדה יושבים בד"כ רופא נשים + עובדת סוציאלית. יש מספר סיבות בהן הוועדה מאשרת את הפסקת ההיריון: גילאים מתחת ל 18 או מעל 40, רווקות או גרושות (כלומר הריון מחוץ לנישואין) או אם קיימת סיבה רפואית אימהית או עוברית.

 

חשוב להגיע לוועדה מצוידות בתעודת זהות, אולטרסאונד המדגים שק הריון תוך רחמי ובדיקות דם: סוג דם וספירת דם.

 

 
צילום : פוטוליה
 

כיצד מתבצעת הפסקת הריון?

קיימת הפסקת הריון תרופתית והפסקת הריון כירורגית. נשים העומדות לפני הפסקת הריון מתלבטות בין שתי האפשריות וכדאי להן לדעת את היתרונות והחסרונות של שתיהן.

 

הפסקת הריון תרופתית: מבוצעת עד שבוע 7 להריון, כלומר 49 יום מתחילת הווסת האחרונה. האישה מקבלת  טבליות שמפריעות להשרשת העובר ומנתקות אותו מדופן הרחם. הטבליות גורמות להתכווצות הרחם ופליטת התוכן ההריוני. סיכויי הצלחת הפעולה גבוהים כ85-90%.

 

הפסקת הריון תרופתית אינה מצריכה הרדמה ואינה כרוכה בפעולה כירורגית כלשהי, כגון הרחבת צוואר הרחם. אולם, חשוב להבין, שמדובר בתהליך ארוך יותר המצריך מספר מפגשים עם רופא הנשים, תהליך המלווה בדימומים שיכול להמשך מספר ימים עד מספר שבועות ולעיתים אף בכאבי בטן בגין התכווצות הרחם.

 

חשוב לקחת בחשבון, כי במידה ולא התנקה כל התוכן ההריוני (מבצעים ביקורת אולטרסאונד לאחר הווסת על מנת לוודא זאת) יתכן וימצא צורך בהשלמת גרידה או היסטרוסקופיה.

 

האופציה הנוספת הינה הפסקת הריון כירורגית - כלומר גרידה או שאיבה.  ניתן לבצע גם מעבר לשבוע 7 להריון. מבצעים למעשה שאיבת תוכן הרחם ע"י ואקום בהרדמה.

 

במהלך הפעולה, תחת הרדמה מרחיבים את צוואר הרחם, מחדירים צינורית לחלל הרחם שמחוברת לוואקום, שואבים את תוכן הרחם ומוודאים תחת בקורת אולטרסאונד שחלל הרחם ריק מתוכן הריוני.

במקרים שבהם האישה לא ילדה בעבר או ילדה רק בניתוח קיסרי וצוואר הרחם נוקשה וסגור ניתן לתת טבליה (בבליעה או לנרתיק) מספר שעות לפני הפעולה על מנת לרכך את צוואר הרחם, וכך לאפשר הרחבה הדרגתית של צוואר הרחם ולמנוע נזק לטווח ארוך לצוואר הרחם העלול לגרום בהריונות הבאים ללידה מוקדמת על רקע אי ספיקה של צוואר הרחם (שכיח יותר בהפלות חוזרות).

 

יתרונות שיטה זאת הן בעיקר העובדה כי מדובר בפעולה קצרה יותר, המצריכה פחות מעקבים אצל הרופא, מתאימה לנשים שחוששות מהדימום והכאבים שעלולים להופיע בהפסקת הריון תרופתית. החסרונות מאידך הם עצם העובדה שבכל זאת מדובר בפעולה כירורגית המצריכה הרדמה והתערבות פולשנית, צריך לזכור שאמנם שיעור הסיבוכים והכישלונות נמוך (ביחוד היות והפעולה מתבצעת תחת הנחיית אולטרסאונד), אך עדיין יכולים להיות סיבוכים כמו זיהום.

 

לכן, בדרך כלל, ניתנת אנטיביוטיקה מניעתית לאחר הפעולה. באחוזים מאד נמוכים יכול להיות סיבוך כגון ניקוב דופן הרחם.

 

 

 
צילום : פוטוליה
 

אז מה עדיף?

במידה ויש לבצע הפסקת הריון מסיבה כלשהי צריך להתייעץ עם הרופא המטפל ויחד לבחור את השיטה הספציפית המתאימה לאישה עצמה. נשים שטרם ילדו, נוטות לבחור באופציה התרופתית, מאידך, נשים אחרות שכבר ילדו או שמחפשות את הדרך הכי מהירה להיות אחרי תבחרנה ככל הנראה באופציה הניתוחית.

 

על אף שמנינו את כל החסרונות והסיבוכים האפשריים בכל שיטה, חשוב לציין ששתי השיטות נחשבות פשוטות וקלות לבצוע ושיעור הסיבוכים על פי רוב נמוך.

עוד חשוב לדעת: במידה וסוג הדם הינו RH שלילי, חשוב לקבל זריקת אנטי D לאחר הפסקת הריון, הוסת צפויה להגיע 4-6 שבועות לאחר הפסקת הריון.

 

בכל מקרה של דימום חריג או עליית חום לאחר הפסק הריון תרופתית או כירורגית מומלץ לפנות לבדיקת רופא.

 

 

 
  
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.