ראשי ערוץ עשר צרו קשר על אודותינו
 
 
 
 
 
 

שיר, אהבה: להישאר רלוונטי אחרי עשרות שנים, להקשיב למילים, להיות קצת נאיבי

 
עודכן 01:44 12/05/2016

פרויקט חגיגי ליום העצמאות: מגישי וכתבי חדשות 10, ועורכי נענע10, בוחרים את השיר הישראלי האהוב עליהם • טלי נזכרה בשיר על-זמני, גיל לא האמין כמה עוצמה יש בשיר ישראלי, גיל לא חושב שהחיים שלנו תותים, גיא ממליץ שנקשיב למילים, נגה מוצאת חיוך בעולם ציני, סיוון חוזרת לבית השיטה, שלומי מתחבר לצורך אנושי בסיסי, דן מביא את השיר הראשון של חיים חפר, ועירית בברכות למדינה משגעת ומשוגעת

 
 
 
 
 

כששנת 1995 נשמעת כמו 2016 // טלי מורנו, מגישת המהדורה המרכזית

 

"להתראות נעורים, שלום אהבה", שיר הפרידה של משינה משנת 1995 - זו הבחירה שלי. "היה זה יום סגריר והקבוצה הפסידה / הוא היה מטורף, אמר פוליטיקאי משופשף / נהרגו עשרות אנשים, סיים קריין הטלוויזיה / נקווה שיהיה שקט, עכשיו הפרסומות".

 

זה היה שיר הפרידה של הלהקה העל-זמנית הזו בשנת 1995, אבל הוא נשאר רלוונטי. כל הזמן.

 

>> לכתבות נוספות בפרויקט
הבחירות של תמר איש שלום, רביב דרוקר, רומי נוימרק, איתי ורד, דור גליק, שרון ינובסקי קפלן, גורי אבנר כלב, ערן איצקוביץ' וערן סורוקה
הבחירות של אושרת קוטלר, גיל תמרי, סמדר פלד, אלי לוי, אור אליעז, יואב כהן, ערן רוסק וזוהר צלח
הבחירות של אור ומיה, גדי סוקניק, אלי ראכלין, הילה אלרואי, ינון מילס, יוסי לוי, מיכל קליינברג ויוסף ישראל

 

 

בתקופות הכי קשות // גיל גוטקין, עורך ערוץ "אוכל ורק אוכל" בנענע10

 

האלבום הראשון של אביתר בנאי יצא בדיוק כשהייתי בגיל ההוא, קצת לפני גיוס, שבו הכל דרמטי, הכל כואב, ובכל שבוע מגיע איזשהו מיני-דיכאון חדש, בדרך כלל בלי שום סיבה אמיתית. בתור מי שכל המוזיקה שהוא אהב באותו הגיל היתה באנגלית, לא האמנתי כמה רגש ועוצמה אפשר פתאום להעביר בשירים בעברית.

 

הדיסק התנגן אצלי בלי סוף, והשיר שהכי נחרט בזכרוני הוא "יש לי סיכוי". השיר מבטא בעיניי בצורה מדויקת ממש את כל הרגשות שאנחנו עוברים בתקופות קשות בחיים שלנו. דיכאון, עצב, חלומות, געגועים ובעיקר תקווה.

 

לשיר הזה, בעיניי, יש גם את אחת המלודיות הכי יפות בשפה העברית. בכל פעם שמגיע הקטע האקוסטי של הכינור והפסנתר, אי אפשר שלא להתרגש. יש ליוצר המוכשר הזה עוד המון שירים מעולים, אבל "יש לי סיכוי" הוא תמיד השיר שהכי ירגש אותי.

 

 

החיים שלנו לא תותים // גיל ויטל, ראש מחלקת האינטרנט בחדשות 10

 

בזמן האחרון מתנגן לו ברדיו שיר מוזר עם "תותים". לא, לא זה של אתניקס: מספרים שם ש"החיים שלנו תותים", למרות שקשה, קשה וקשה. לא, זה לא השיר שלי. אבל כשקשה, אני פונה לשירו של שפשף, מתוך הסרט "שוברים", שיצא לפני יותר מ-30 שנה. מאיר בנאי, בזכות המלים של יאיר ניצני, שר גם הוא על הדרך הקשה, ובעיקר "רואה עתיד" - ביחד. "אם רק נסתכל, אם לא ניבהל, ונראה לעולם שביחד כולם".

 

 

ועכשיו, רגע של נחת // גיא זהר, מגיש "היום שהיה"

 

בחרתי בשיר "טבריה" של מיכה שטרית.

 

למה? התשובה במילים של השיר.

 

 

מעבר לציניות // נגה ניר נאמן, כתבת צרכנות ותעופה ומגישת הפינה "ברקוד"

 

תרשו לי לא לשיר, וגם לא כדאי שאזמזם, אבל השיר הישראלי שלי הוא "הלילות הקסומים". למי שלא זוכר, "נסיכה, צפרדע, ארנב וגמד, שרים עד הבוקר רוקדים יד ביד". הביצוע המקורי של נורית גלרון, לחן של אילן וירצברג.

 

זהו שיר שאהבתי מהילדות, שיר נאיבי, שכל פעם שאני שומעת אותו או משמיעה אותו לילדים שלי אני נזכרת שבתוך העולם הציני שלנו, יש גם מקום לדמיון ולחלומות, לנאיביות של ילדים וגם לקצת של מבוגרים. חג עצמאות שמח לכולם.

 

 

ניחומים לגבר שבור והלום // חנית נווה, עורכת מדור סלבס

 

כבר 68 שנים אנחנו נמצאים כאן בין מלחמה אחת למלחמה אחרת, נעים בין אבל לשמחה, בין קדושת החיים לסגידה לשכול ולמוות. ובין ארוע לארוע תמיד מגיעה תקופה של שקט מדומה. אמנם אין באוויר רעשי מלחמה, אבל הרעשים פעמים רבות מחלחלים פנימה לנפש של הגברים, החיילים שלנו, שהיו בתופת וסחבו אותה גם לתוך שגרת החיים. אותה שגרה שלא תמיד מאפשרת זמן לתת לכאב לצאת החוצה.

מי שנמצאות שם כדי להבין, לטפל וללטף הן אנחנו, הנשים, שמצד אחד חייבות להמשיך כרגיל ומצד שני מחוייבות ורוצות להחזיר את השקט לבן הזוג. לאחר מלחמת יום הכיפורים כתבה רחל שפירא את השיר "אדבר איתך" ששרה חווה אלברשטיין. אבל כבד ותחושה של חוסר אונים עטפו את הארץ בימים שאחרי המלחמה ההיא. אלברשטיין הוציאה את האלבום "צמח בר", שהפך לאלבום שמבטא את השכול מצד אחד, ומצד שני את הנחמה.

השיר "אדבר איתך" הוא שיר ניחומים של אישה לגבר שלה, שחזר משדה הקרב, שבור והלום. הוא מבטא בצורה הכי מינורית את ההכלה הנשית והיכולת להיות לצד הגבר ולא משנה מה הוא עובר. יש מי שיאמרו שמדובר בשיר שובניסטי, אך נשים רבות מזדהות עם השיר ללא קשר למלחמות ושכול, אלא גם בחיי היום יום המצריכים לעיתים קרובות יכולת הקרבה אישית למען הצד השני.

 

 

והחיטה צומחת שוב // סיוון כהן, מגישת "הכול כלול"

 

לבחור שיר ישראלי אהוב זו משימה לא פשוטה, חשבתי על "עטור מצחך", "מכורה שלי", שירים שמרטיטים את הנשמה - אבל בסוף, שיר ישראלי שמעביר בי צמרמורת בכל פעם מחדש, הוא "החיטה צומחת שוב".

 

הביצוע האהוב עליי הוא זה של חווה אלברשטיין, השרה על הקיבוץ מוכה השכול, קיבוץ בית השיטה. 11 לוחמים איבד הקיבוץ הזה במהלך מלחמת יום הכיפורים, גם אחריה נפלו לצערנו עוד בנים של הקיבוץ במלחמות ופעולות אחרות. יהי זכרם ברוך, והחיטה - החיטה צומחת שוב.

 

 

ניצחון הרגש על השכל // שלומי אברבוך, מגיש ומבזקן רדיו

 

השיר שבחרתי הוא "את חירותי" של ז'ורז' מוסטקי היהודי צרפתי, בביצועה של חוה אלברשטיין ובתרגומו של יורם טהרלב, המסמל את ניצחון הרגש על השכל. בשבילי, השיר שמספר על הוויתור על החופש למען האהבה נוגע בצורך הבסיסי של האדם לתת ולקבל אהבה - עצמית, רומנטית, ומסביבתו. הוויתור בשיר הוא ויתור למען משמעות חיובית נעלה יותר בחיים.

 

ביצוע המופת של אלברשטיין מביא אותי תמיד עם שמיעת השיר המנוגן בגיטרה בלבד (כמעט) בעוצמה כה רבה, למחוזות ילדותי בימי שבת, בהם שודרו ברדיו שירי ארץ ישראל היפה, וגם לחיבור בין היהדות הגלותית שמוסטקי מסמל למדינה שהוקמה במחיר חיילינו שנהרגו במלחמות ישראל.


זהו אחד השירים שגורם לי בקלות יתרה ללחלוחית קלה בעיניים ולהבנה שבסוף, תמיד, האהבה מנצחת.

 

 

כשלא הכל היה ברור מאליו // דן עופרי, מגיש ומבזקן רדיו

 

השיר "בין גבולות בין הרים" של שמעון ישראלי מהווה עבורי סמל למאבק על קום המדינה, בעת שהגבולות לארץ קודם למלחמת העצמאות היו סגורים, והעליה והכניסה לארץ היו אסורות. יהודים עושים דרכם לארץ בהחבא בדרך לא דרך, בים וביבשה בלילות חשוכי כוכבים כי הבריטים סגרו את השערים.


כבן להורים שרידי שואה גדלתי לצלילי השיר הזה, כשלא הכל היה ברור מאליו וידענו כמה קשיים עברו על הורינו בדרכם לכאן. בשיר הזה חיים חפר כתב את המילים ללחן רוסי מלפני מלחמת העולם השניה: בין גבולות בהרים ללא דרך / לילות חשוכי כוכבים / שיירות של אחים בלי הרף / למולדת אנו מלווים / לעולל ולרך / שערים פה נפתח / למך ולזקן / אנו פה חומת מגן / אם השער נעול אין פותח / את השער נשבור וניתוץ / כל חומה בצורה ננגח / וכל סדק נרחיב ונפרוץ / לעולל ולרך... / שיירה אל בכי ואל צער / הישען על זרועי סב זקן / גם לזה שסגר את השער / יום יבוא של נקם ושילם.

 

זהו השיר הראשון שכתב חיים חפר, ובמקור הוא נקרא "12345", בשל התאריך הלועזי בו נכתב. ביצועו של שמעון ישראלי מרטיט לי את הלב בכל פעם מחדש.

 

 

תראי לכולם מה את שווה // עירית ויטנברג, מנהלת רשתות חברתיות בחדשות 10

 

בחירת השיר הישראלי האהוב ליום ההולדת של המדינה שלנו היא משימה כמעט בלתי אפשרית מבחינתי, אבל מה לא עושים בשביל המקום הכי טוב בעולם כולו והכי יפה בלבנט? שכן נהוג לומר, ישנן יפות ממנה, אבל אין יפות כמותה. הביצוע המוכר ל"הלוואי" הוא של בועז שרעבי כמובן, אבל בעיניי דווקא הביצוע של יהודית רביץ, שזכה לפרסום בסיום מופע פעמוני היובל לרגל חגיגות ה-50 בשנת 1998, נגע בי יותר.

 

אז מה עוד אפשר לאחל למדינה הצעירה שלנו ביום הולדתה? מילות השיר מביעות את הדברים שהכי נחוצים - משאלה לשגשוג, אחדות ושלום: קודם בינינו לבין עצמנו וכמובן בינינו לבין שכנינו, שונאינו ואויבנו באשר הם. השיר הזה הוא הברכה הכי טובה שיכולנו לאחל לישראל אחרי 68 שנה של הישרדות במקום המשוגע הזה, בשילוב מנגינה שחודרת ללב. אז שיהיה לך רק בשמחות אינשאללה, ותראי לכולם מה את שווה, כמה את יפה ונהדרת, ואל תדאגי - עם צבא ההגנה שלך, אף אחד לא יכול עלייך בעולם.

 

 

צילומי התמונות הראשיות: ענבל מרמרי (טלי מורנו), עינת אנקר / לע"מ (יובל בנאי)

 
  
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.