רגע אחד מתשע"ה: המלחמה שלא היתה

 
עודכן 12:21 13/09/2015

אחרי החיסול של ג'יהאד מורנייה וסיור המפקדים מציר הרשע, היה ברור שחיזבאללה מחפש נקמה רצינית. מתקפת הטילים בהר דב הביאה למותם של קצין וחייל, מטובי בנינו. אבל בזכות מהירות התגובה של צה"ל, והרכבים הלא ממוגנים בהם נסעו, נמנע מחיר גבוה בהרבה - שאולי היה מדרדר את ישראל וחיזבאללה לעימות דמים ממושך • פרויקט סוף השנה

 
 
 
 
 

בתשע"ה לא היתה מלחמה.

 

משפט בנאלי לפתיחה, ובכל זאת. אני קורא את מה שכתבתי לפרוייקט היפה הזה של חברינו באתר בדיוק בשנה שעברה, בערב ראש השנה. לקטע ההוא קראנו "הקיץ שלא היה", והוא עסק כמובן בקיץ הנורא של 2014 שהחל בחטיפת ורצח הנערים בגוש עציון והתדרדר למלחמה כוללת עם החמאס שכונתה מלחמת 'צוק איתן'.


בתשע"ה לא הייתה מלחמה. אבל הרגע שלי, הרגע שבו בחרתי, הוא הרגע שבו כמעט פרצה מלחמה השנה. זה השלב שבו הקוראת או הקורא מגרדים בראש: "על מה הוא מדבר לעזאזל?".

 

> לכתבות נוספות בפרויקט

מירי מיכאלי לא שוכחת את החיוך של דן

אביעד גליקמן סגר מעגל עם הרשעת אולמרט
גיל תמרי קרא את ההזמנה ולא האמין
אלי לוי צפה במפקד המחוז מקבל החלטה אמיצה
אלמוג בוקר עמד בנקודת התצפית - וקפא

ניק קוליוחין שבר לרגע את שרשרת המזון

דורון הרמן מצא נקודות אור באפלת המשטרה


כן, רבים מהישראלים לא מודעים, או מדחיקים, שהיינו השנה כפסע ממלחמה כוללת עם האויב הכי גרוע שלנו, אויב שעימות איתו יתנהל בכפולות של פי 10 ופי 100 ממה שראינו בקיץ שעבר מול החמאס בעזה. אני כמובן מתכוון לחיזבאללה בלבנון.


בעגה הצה"לית מכונה האירוע הזה "שמש חורפית". לפעמים במזרח התיכון, המרחק בין מלחמה לבין תקרית גבול, הוא משך הזמן, מספר השניות, שבו לוקח לפתוח דלת של רכב ולברוח ממנו.

 

 
כוחות צה"ל פרוסים בצפון לאחר ההפגזה
כוחות צה"ל פרוסים בצפון לאחר ההפגזה צילום : רויטרס
 

> לסיפורים גדולים נוספים של אור הלר בתשע"ה

הסרט הדוקומנטרי "מסתערבי השב"כ"

סדרת הכתבות "מלחמה וממון" על תקציב הביטחון

30 שנים ל"מבצע החשאי" שהסתבך

פרשת סא"ל חג'בי: חשיפת השיחה עם אבי המתלוננת | והמסרונים

חשיפת תחקיר צה"ל על התקרית הקטלנית בשג'אעיה

 

28 בינואר 2015 היה עוד יום שבו צה"ל היה מצוי בכוננות בגבול הצפון.

 

כמה ימים לפני כן התפרסמו בעיתונות המערבית והערבית ידיעות על חיסול מסתורי של חבורת פיקוד איראנית-חיזבאללאית-סורית ברמת הגולן הסורית, סיור מפקדים בגבול ישראל. בין המחוסלים גנרל איראני, וההבטחה הגדולה של החיזבאללה: ג'יהאד מורנייה, בנו של עימאד מורנייה, מי שהוגדר כרמטכ"ל חיזבאללה וחוסל אף הוא ב2008 בפיצוץ מסתורי בדמשק.

 

לצד השני, איראן-סוריה-חיזבאללה, היה ברור שלא השבדים ולא הנורבגים ביצעו את החיסול הזה. הם האשימו את ישראל וישראל שתקה. שתקה והתכוננה למכת התגובה. כוחות הועלו לצפון, סוללות כיפת ברזל נפרסו בגליל ובגולן, והפקודה הייתה אחת: לא להיות שאננים. לא לתת לחיזבאללה מטרות. אחרי החיסול הדרמטי עליתי בעצמי לצפון, אבל אחרי כמה ימים שהנקמה לא באה ירדתי בחזרה למרכז.

 

והנה, ב-28.1 בשעות הבוקר, עולה שיירה של קציני גדוד צבר של חטיבת גבעתי, שהגיעה לתפוס כוננות בשל המתיחות לתצפית על עמדותיהם החדשות בהר דב.

 

 
סרן יוחאי קלנגל (מימין) וסמ"ר דור ניני, ההרוגים בפיגוע בגזרת הר דב
סרן יוחאי קלנגל (מימין) וסמ"ר דור ניני, ההרוגים בפיגוע בגזרת הר דב צילום : פייסבוק
 

צה"ל הרגיש את הנקמה מתקרבת. הייתה גם התראה על הר דב ועל ירי טילים נגד טנקים. אבל הסיור המשיך.

סמוך ל-11:30 לפני הצהריים, נורה מטח של כשישה טילים מתקדמים נגד טנקים מסוג קורנט, ממרחק של כחמישה קילומטרים מתוך לבנון על השיירה של גבעתי.


רב סרן יוחאי קלנגל, מפקד פלוגה בגדוד צבר בגבעתי, שכולם קראו לו ג'וחא, בן 25 מהר גילה, וסמל ראשון דור חיים ניני, לוחם מגדוד צבר ממושב שתולים, נהרגו, עוד שבעה נפצעו קל עד בינוני. קצין וחייל ששרדו את צוק איתן, ונהרגו בהר דב.


הפיגוע בהר דב תפס אותי, כאמור, בחזרה במרכז. בתוך שניות התחלתי את הנסיעה הארוכה להר דב, כשבדרך כמובן מתחיל ה'גל הפתוח', וצריך לשדר ברוגע המקסימלי לצופים שלנו, כשבראש עוברת מחשבה אחת ויחידה: "האם כך מתחילה לה מלחמת לבנון השלישית?", "האם נראה שידור חוזר של חטיפת שלושת החיילים בהר דב ב-2000? האם נראה שידור חוזר של חטיפת גולדווסר ורגב ב-2006 שהובילה למלחמת לבנון השנייה?"


אלא שבתשע"ה לא הייתה מלחמה. חיזבאללה רצה להרוג 10, 12, 15 חיילי צה"ל כנקמה על החיסול שהוא מייחס לישראל בסוריה. חיילי גבעתי שנסעו במכוניות די-מאקס לא ממוגנות, והבינו שהם תחת מטר טילי נ"ט, פתחו את הדלתות ותפסו מחסה. אם היו נוסעים בכלי רכב ממוגנים, נגמשי"ם למשל, סביר להניח שלא היו מספיקים להסתתר, מניין הנפגעים היה גבוה הרבה יותר, זה היה מחייב את צה"ל לתגובה מסיבית יותר, ואת החיזבאללה להגיב על התגובה, והופ, שני הצדדים במלחמה שאף אחד מהם לא רוצה בה, כן, בדיוק כפי שהיה בצוק איתן בקיץ שעבר.

 

 
הרמטכ"ל, אלוף פיקוד הצפון ומפקד אוגדה 91 בנקודת הפיגוע בהר דב
הרמטכ"ל, אלוף פיקוד הצפון ומפקד אוגדה 91 בנקודת הפיגוע בהר דב צילום : דובר צה"ל
 

היה זה הרגע שבו היינו קרובים השנה מרחק שנייה, מרחק נגיעה, ממלחמה כוללת שהייתה גורמת להרוגים רבים בחזית, ונזק חסר תקדים לעורף הישראלי. אבל לפעמים מלחמות נמנעות בשל המהירות שבה נפתחת דלת באוטו.


התקרית הזו מגלמת היטב את הדילמות הביטחוניות של ישראל גם לשנה הבאה: הרצון לדחות מלחמה שמוביל לפעולות שתמיד יהיה טמון בהן הימור מסויים, וסכנה שבמקום לדחות מלחמה, הן מקרבות מלחמה. אני מניח שמי שביצע את החיסול בסוריה לא מתחרט עליו, כיוון שהפיגוע שתכננה החבורה בסוריה אולי היה מדרדר את ישראל ממילא למלחמה.

 

גם בראש השנה הזה, הרבה מאד אנשים טובים יישארו חג כדי לנסות שגם בשנה הבאה לא תהיה מלחמה. גם הם יודעים שבמזרח התיכון החדאע"ש שבו אנחנו חיים, לא הכל תלוי בהם תמיד.

 

בתשע"ה לא הייתה מלחמה. ואם גם בשנה הבאה לא תהיה, אז לפחות ברמה הלאומית, הכתב הצבאי הזה מבטיח שלא יהיו לו שום בקשות נוספות מהשנה העברית החדשה.

 
  
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.