המקור: עלייתו ונפילתו של נוחי דנקנר

 
עודכן 23:48 30/06/2015

העסקאות הגדולות, הרכישות המשתלמות, ההגעה לפסגה - כבר אז, כאשר נוחי דנקנר היה האיש החזק ביותר במשק הישראלי, אפשר היה לראות את זרעי הפורענות. כאשר ההתרסקות הגיעה, כך עולה מהפרוטוקולים והסיפורים, זו היתה הרבה יותר מ"ערימה של ברבורים שחורים" • עשר השנים, הטובות והרעות, של הטייקון מספר אחת. לשעבר

 
 
 
 
 

סוף 2009: נוחי דנקנר על גג העולם, לפחות כך חשב הציבור הישראלי, וכל העשירים והמובילים במשק שבאו לחגוג איתו. הוא היה האיש החזק אי פעם במשק הישראלי. היום, כעבור שש שנים בלבד אחרי השיא, הוא אדם חבוט שאיבד את כל עולמו העסקי, מואשם בפלילים ומחמם את ספסל הנאשמים באיום מוחשי של כניסה לכלא. כדי לבחון איך זה קרה, איך האיש שכולם רצו בקרבתו, יפה הבלורית והתואר, התרסק - יצאנו לְמסע, אל עשר השנים הטובות והרעות של נוחי.

 

במשפטו הוא טען שנפל קורבן לנסיבות משתנות או בלשונו "התיישבה עלינו לַהַקַה של ברבורים שחורים", ובכך סימן את הסקאות שגרמו לדעתו למפלה. אבל האם דנקנר עושה לעצמו חיים קלים?

 

כשמנתחים את מפלתו מגלים שהוא שלט בְּממלכה של יסמנים: שבה מי שיצא נגדו מצא את עצמו בחוץ; שניסה והצליח לתמרן את דעת הקהל ואת התקשורת לטובתו; שבממלכה שלו נעשו עסקאות ענק בכספי ציבור שבחלקן היו הימור ומשיקולים שאינם עסקיים; ושהמחאה החברתית סימנה את תחילת הקץ ואת קו השבר עם נתניהו.

 

העסקה שהעלתה אותו למעלה מתרחשת בשיא תקופת הפיגועים כשהמשק במיתון. כבר באותה עסקה אפשר לראות רמזים לַנֶפִילַה שתגיע לאחר עשור: רכישת איי.די.בי, תאגיד ענק שכלל אז את שופרסל, מפעלי המלט נשר, חברת תעבורה, נכסים ובניין, נייר חדרה, כלל ביטוח, גולף, כיתן, ועוד. מאין היה לדנקנר כסף לקנות את הקונצרן הזה?

 

התשובה פשוטה: לא היה לו.

 

 
בימים הטובים, עם הנשיא דאז שמעון פרס
בימים הטובים, עם הנשיא דאז שמעון פרס צילום : משה מילנר / לע"מ
 

הוא מגייס שותפים ומלבדם 40% מהעסקה היא בהלוואות: למשל 50 מיליון שקלים מקרן הפנסיה מבטחים. שמוליק אביטל שהיה אז יושב ראש מבטחים וְאישר את ההלוואה, יעבור לעבוד אצל דנקנר כעבור חמש שנים. בנק לאומי נותן 160 מיליון דולר. כך, בגיל 49, הופך נוחי דנקנר לְיושב ראש קבוצת האחזקות הגדולה בישראל.

 

אבל דנקנר לא מסתפק בתאגיד הענק, וְקונה את כור ואת קלאבמרקט שמתמזגת עם שופרסל, והדובדבן: את השליטה בענקית התקשורת סלקוֹם. את השתיים האלה, שופרסל וסלקום, הופך דנקנר בכישרון לפרות חולבות של מזומנים, חברות שעליהן תתבסס כל הפירמידה שתקרוס בהמשך.

 

טבלת הכתבות הטובות והרעות

 

במהלך מלחמת לבנון השנייה וְאחריה, דנקנר יוצא למסע תרומות. רוב הכסף מַגִיעַ מקופתה של איי.די.בי כלומר מכספי ציבור, אבל דנקנר תורם גם מכספו הפרטי ומטפל באופן אישי בהמוני פניות. עכשיו כל איש ואישה בישראל מַכִּירִים את הנדבן שמחובר לפוליטיקאים - אך מוצלח מהם. בשנים האלה רני רהב עובד קשה בשבילו, אבל לא רק הוא. לחיים גבריאלי, עוזרו האישי, הייתה למשל טבלה של הכתבות הטובות והכתבות הרעות על דנקנר והם היו באים חשבון עם כלי תקשורת על פי אותה טבלה.


האמונה של נוחי במיסטיקה וברבנים מביאה אותו לתרום לַעַמוּתוֹת של הרנטגן. בחמש השנים שבין 2005 ל-2010 נתרמו לפחות 20 מיליון שקלים. הרוב המכריע של הכסף היה פרטי ועם זה אין שום בעיה, מיעוטו נתרם מקופתה של איי.די.בי שהיא חברה ציבורית, וזה כבר עניין אחר לגמרי.

 

 
נוחי דנקנר ורני רהב. היחצ"ן עבד קשה
נוחי דנקנר ורני רהב. היחצ"ן עבד קשה צילום : רוני שיצר
 

דוגמה מצוינת לגל התקשורתי שעליו רכב דנקנר היא העסקה הבומבסטית הזאת: ב-2007 דנקנר רוצה אמריקה וקונה יחד עם יצחק תשובה מגרש ב-1.2 מיליארד דולר בלאס וגאס.

 

בואו נספר לכם סיפור שמתפרסם כאן בפעם הראשונה על העסקה והמניע: יום אחד מתקשר תשובה לדנקנר, וּמְבקש להיפגש בדחיפות, עוד היום. הוא מוזמן בערב לביתו של דנקנר בהרצליה ושם מציג לפניו את העסקה. הוא עושה זאת כמוצא אחרון אחרי שבעלי הון אחרים סירבו לו. כל אחד מאיתנו ירוויח מיליארדים, תשובה אומר. דנקנר, בְּמפתיע, אומר במקום שהעסק נראה לו. למה? גם מפני שהוא מַכִּיר את הקרקע ומאמין בה, אבל גם בגלל שיקול אחר: בחודשים שקדמו לַפְּגישה הוא ותשובה התכתשו ביניהם סביב רכישת כור ודנקנר הרגיש הזדמנות לנקות את הדם הרע וְלַעַשות סולחה עם הטייקון מנתניה. במקום לשחוט כבש, קונים קרקע במיליארדים.

 

אל תפקירו את ההון

 

ב-2008 השווקים קורסים, עסקת לאס וגאס נתקעת אבל דנקנר מחליט לצאת לְהרפתקה נוספת. באותה תקופה טייקונים ערבים קנו מניות בבנקים בינלאומיים. דנקנר שרואה בעצמו פטריוט ויהודי גאה מודאג וְנפגש עם מיליארדרים יהודים כדי לנסות ולשכנע אותם שלא להפקיר את ההון לערבים. לא בטוח שהם משתכנעים אבל דנקנר לא ממתין וּבְאמצעות כור מחליט להשקיע בִּמְנַיוֹת של בנק שווייצרי בְּשם "קרדיט סוויס" סכום של 3.5 מיליארד שקלים.


עד לַסוֹף המר תלווה את איי.די.בי הגיבנת של ההלוואות שנלקחו לעסקאות לאס וגאס וקרדיט סוויס. אבל תוך כדי כך, כשהרווחים המיידיים נכנסו, חילקו דיבידנדים. כלומר כמעט כל הכסף חולק לבעלי המניות, וְדנקנר השתמש בו כדי לבסס את שליטתו באיי.די.בי.

 
תשובה. עסקה משותפת להפגת הדם הרע
תשובה. עסקה משותפת להפגת הדם הרע צילום : חדשות10
 

68 מיליון, 60 מיליון, 62 מיליון, 51 מיליון

רוצים דוגמה למשיכת הכספים הלא אחראית? ב-2006 מיד לאחר רכישת השליטה בסלקוֹם תמורת כשישה מיליארד שקלים, דנקנר דואג להחזיר את ההשקעה: חברת הסלולר שלא חילקה אגורה אחת של דיבידנד מיום היווסדה, מחלקת בשנה אחת 3.8 מיליארד שקלים. בשנים הבאות החגיגה נמשכת ובין 2007 ל-2010 נמשכים מסלקום עוד כ-5 מיליארד שקלים. באותן שנים נמשכים משופרסל כ-2.2 מיליארד שקלים.


כולם רצו אז לעבוד אצל דנקנר כי נוסף על דיבידנדים לבעלי המניות, חולקו משכורות עתק. כחצי מיליארד שקלים חולקו, על פי פרסומים בגלובס, מאז 2003 ובמשך 10 שנים. כך לדוגמה: עמי הראל שהיה מנכ"ל דיסקונט השקעות קיבל בתקופה הזאת שכר בעלות של 68 מיליון שקלים, דנקנר עצמו קיבל שכר בעלות של כ-60 מיליון שקלים, רפי ביסקר יושב ראש בשופרסל ובנכסים ובניין 62 מיליון שקלים, עמוס שפירא מנכ"ל סלקוֹם 51 מיליון שקלים, אבי פישר משנה למנכ"ל איי.די.בי אחזקות 42 מיליון שקלים והרשימה עוד ארוכה.


מספר לא מבוטל של מנהלים בקבוצה היו אנשים שפעם, לפני שהיגיעו אל דנקנר, עבדו במגזר הציבורי. מי למשל? רוני מילוא, ודני נווה, ויוני קפלן שהיה פעם נציב מס הכנסה, או חיים גבריאלי, שהיה יועצו של בייגה שוחט והפך למנכ"ל איי.די.בי, וגם כאן אפשר למנות עוד שמות.

 

 
עמוס שפירא. עוד בכיר שקיבל משכורת עתק
עמוס שפירא. עוד בכיר שקיבל משכורת עתק צילום : צילום מסך חדשות 10
 

לפני המחאה החברתית, המודעות הציבורית לְמושגים כמו דיבידנדים ופירמידה הייתה נמוכה. למעשה, בשנים האלה, רק קול אחד יוצא נגד דנקנר וזועק "המלך הוא עירום": דה מרקר. בשיאו של המתח בין ההון לעיתון, בהרמת כוסית, אומר דנקנר למנהלים שלו כי הוא ורעייתו הפסיקו את המינוי על "הארץ דה מרקר". רוח המפקד נושבת למטה ומאותו יום פוחתים מאוד התקציבים לפרסום בעיתונים האלה. "חרם מודעות".


במאי 2011, קצת לפני פריצת המחאה החברתית, דנקנר קונה מעופר נמרודי גוף גוסס - העיתון מעריב. אבל איך מאשר הדירקטוריון של דיסקונט השקעות, שהיא חלק מאיי.די.בי, את העסקה הזאת? למה לזרוק כסף על עיתון שאמנם דנקנר רוצה בו אך אין לו שם סיכוי? מה שהתרחש בחדר הישיבות מעיד אולי על התרבות הניהולית באיי.די.בי, ועל נציגי הציבור שתפקידם היה לשמור על הכסף אך במקום זאת ביטלו את עצמם מול רצונותיו של דנקנר הכול יכול.

 

מעביר את ההפסדים לבעלי המניות

 

לדנקנר היו גם חברות בבעלותו הפרטית. אחת מהן, ישראייר, הייתה חברה מפסידה, בחובות, ומה הוא עשה? הוא פשוט מכר אותה לאיי.די.בי הציבורית, ככה ההפסדים עברו לבעלי המניות. איך הוא עשה זאת? באמצעות מעריך השווי של העסקה - רואה חשבון שהוא במקרה שותף בקרן השקעות שלה קשרים עסקיים עם דנקנר.


ושוב, איפה היו מנהלי קַרְנוֹת הפנסיה וְקופות הגמל שמושקעים באיי.די.בי? אלה שאמורים לשמור על הכסף הציבורי? למה הם הצביעו בעד? אולי בזכות המלצה חיובית מחברת הייעוץ. ומי זאת? חברה ששייכת לבנק הפועלים, הבנק הבנק שבן דודו של נוחי, דני, יושב בדרקטוריון שלו. במבחן התוצאה הייתה עסקת ישראייר עסקה כושלת שהסבה לאיי.די.בי הפסדים.

 

 
משרדי דה מרקר. נוחי ביטל את המנוי
משרדי דה מרקר. נוחי ביטל את המנוי צילום : בוצ'צ'ו
 

שבע שעות אצל נתניהו

בחזרה לאחד מלילות המחאה. נתניהו בלחץ משום שהוא קבע מסיבת עיתונאים למחרת בבוקר. שבע שעות יושב דנקנר אצל ראש הממשלה, מתשע בערב ועד ארבע בבוקר. נוחי, מצויד במצגת, מנתח עבור נתניהו את המחאה ומביא לפניו פתרונות להתמודדות איתה.
.
בעקבות המחאה נתניהו נותן שיניים לוועדה שהקים, ושתפקידה לבחון את הריכוזיות במשק הישראלי. פתאום כולם, כל הפוליטיקאים והעיתונאים שאפשרו לדנקנר לחגוג, נשבו עם הרוח הגדולה שהגיעה מהציבור, וְהשאירו אותו על ערימה של הלוואות על גבי הלוואות.

 

נוחי עוד מצליח לסגור עסקה מוצלחת במיוחד למכירת מכתשים אגן לסינים, אבל הנוק אאוט מגיע כשבעקבות רפורמת הסוללר המוני לקוחות נוטשים את סלקום. בפברואר 2012, כך על פי החשד, דנקנר חוצה קווים אדומים: הוא פונה אל חבריו ומגייס בעזרת החברות הציבוריות שלהם 320 מיליון שקלים לאיי.די.בי, ובמקביל פועל בעזרת הברוקר איתי שטרום להריץ את מניית איי.די.בי. על כך הוא עומד כיום למשפט. אבל המטרה לא מושגת, ודנקנר מצדו ממשיך לשדר שהכל בשליטה.

 

 
המחאה החברתית של 2011. הציבור גילה מה זה פירמידות
המחאה החברתית של 2011. הציבור גילה מה זה פירמידות צילום : רויטרס
 

תכיר, אדוארדו

במהלך 2013, דנקנר עושה הכל כדי להציל את הספינה הטובעת והרב, הפעם הרב פינטו, מכיר לו את אלשטיין, אותו אלשטיין שיעשה לו תרגיל ובסוף ייקח ממנו את החברה. במאי 2014 נגמר הסיפור, והשליטה נלקחת סופית מנוחי דנקנר. בעלי החוב - הבנקים והציבור באמצעות קרנות הפנסיה - סופגים תספורת של מאות מיליוני שקלים.

 

כל המעגלים שדנקנר בנה במשך עשור - נעלמים. המנהלים שהוא טיפח ממשיכים הלאה, כמה מהם עובדים עד היום באיי.די.בי. התקשורת - יישרה קו עם רוח התקופה. והבנקים, אחרי שהוא צולם עם רקפת רוסק עמינח בבית קפה, לא מוֹחַקִים לו את החוב העצום, שהוא היה בטוח שחלקו יימחק.

 

דנקנר נשאר לבד, עם חובות אישים של חצי מיליארד שקלים, בתחתית הפירמידה שבנה לפני עשור.

 

 
אדוארדו אלשטיין. לקח לו את החברה
אדוארדו אלשטיין. לקח לו את החברה צילום : רויטרס
 

תגובת נוחי דנקנר לכתבה

• "הטענה לגבי מינוף יתר בעסקת רכישת השליטה באי די בי שגויה לחלוטין. ההיפך הוא הנכון - מצב המשק ב-2003 היה בכי רע, והגורמים המממנים נהגו בזהירות ובשמרנות רבה. העסקה התבססה על הון עצמי בשיעור של 60% ושיעור המימון עמד על 40% בלבד.

 

• "חלוקת הדיבידנדים הייתה שמרנית וסבירה ובעלי השליטה עשו שימוש בכספי דיבידנדים עודפים כדי להשקיע במניות הקבוצה. המשבר בשוק הסלולרי הביא לירידת שווי סלקום בכ-80%-90% וגרם לירידה של כ-6 מיליארד שקל בשווי הנכסי של דסק"ש ושל כ-4.5 מיליארד שקל בשווי הנכסי של אי די בי. הדבר הבלתי צפוי הזה הביא לכך שאי די בי התקשתה לפרוע את חובותיה.

 

• "לא היה שום קשר בין פעילותה של אי די בי לבין פעילותו של בנק הפועלים כולל בתקופה בה דני דנקנר היה יו"ר הבנק. ניסיון לקשור בין הדברים הוא מנותק מן המציאות. הפעילות בקבוצת אי די בי בראשותו של נוחי הייתה תמיד עניינית ועל-פי אמות המידה והסטנדרטים הגבוהים ביותר של רגולציה ושמירה על החוק.

 

• "כאשר מבצעים עשרות רבות של עסקאות לעיתים מצליחים ולעיתים נכשלים. נכון שבראשית 2007 נוחי חזה את המשבר והכין היטב את כל חברות הקבוצה. הדבר איפשר לבצע בסוף 2008 את רכישת מניות קרדיט סוויס אשר הניבה לקבוצה רווח של כמיליארד דולר בשנים 2009 ו-2010. להזכירכם כי ערוץ 10, בתוכנית ששודרה לפני כ-5 שנים על ההישגים המרשימים ביותר של ישראלים מאז קום המדינה, ראה לנכון לציין את רכישת מניות קרדיט סוויס על-ידי נוחי כהישג מרשים במיוחד, שני בחשיבותו רק להחלטתו ההיסטורית של מנחם בגין להפציץ ולהשמיד את הכור בעירק...

 

• "השכר למנהלים בקבוצת אי די בי היה נדיב אך נציין כי בקבוצות אחרות שילמו למנהלים לא פחות ואף הרבה יותר. בניגוד לקבוצות אחרות, לא הוענקו בחברות המטה של אי די בי אופציות למנהלים הבכירים. על קבוצת אי די בי נימנו עשרות חברות וכיהנו בהן מאות מנהלים ודירקטורים. האם מאות אנשים היו "יס-מנים"? מובן שלא! נוחי גייס לשורות הקבוצה אנשים טובים ומנוסים, הביא את המנהלים הטובים ביותר ונתן להם עצמאות ומרחב מחיה בתחומים עליהם היו אמונים.

 

• "הדירקטורים והמנהלים בחברות השונות התנהלו על פי סטנדרט מקצועי גבוה ביותר, הפעילו שיקול דעת עצמאי, והכל תוך שמירה קפדנית על החוק ועל כללי הממשל התאגידי. כך היה גם בעסקת מעריב, שנרכשה על בסיס שיקול עסקי כחברת תוכן סינרגטית לעסקי התקשורת האחרים של הקבוצה, בתקופה שבה לחברה האם שלה, דסק"ש, היו משאבים מרובים כדי לתמוך בתוכנית להבראת מעריב.

 

• "הסיוע לקהילה, שניתן על ידי קרן אי די בי והחברות מקבוצת אי די בי, יועד כל כולו למאות פרויקטים בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, התרבות והספורט בעשרות יישובים בנגב ובגליל. כך בדיוק היה גם בהתייחס לפרויקטים המסוימים המוזכרים בפנייתכם.

 

• "הפרסום בדה מרקר, כמו גם באמצעי תקשורת אחרים, נעשה ע"י כל אחת מחברות הקבוצה באופן ענייני על-פי צרכיה. יצוין כי כבוד השופטת ענת ברון דחתה על הסף תביעה בנושא הפרסום בקבוצת "הארץ" ופסקה כי "אין בין עסקיהן של הנתבעות (אי די בי) ולא כלום עם חופש העיתונות. כך גם כאשר הן מחליטות אם והיכן לפרסם...". דברים אלה מדברים בעד עצמם.

 

• "לנוחי לא היה אינטרס אישי כלשהו בקיומה או באי קיומה של עסקת ישראייר הואיל שאחזקותיו בישראייר לפני העסקה ולאחריה היו ונותרו זהות. נוחי לא היה מעורב כלל בייזום עסקת ישראייר, באישורה ובהוצאתה אל הפועל, לא השתתף בדיונים ובישיבות ולא היה שותף לבחירת בעלי המקצוע שליוו את העסקה ואישורה. נציין כי העסקה לוותה ע"י הרשות לניירות ערך, נבחנה ונדונה בתהליך סדור, יסודי וממושך, אושרה פה אחד ע"י ועדות הביקורת והדירקטוריונים של אי די בי אחזקות ואי די בי פיתוח (ללא השתתפות נוחי או מי מקרוביו) ואושרה ברוב עצום באסיפה הכללית של בעלי המניות, לרבות רוב גדול מבעלי המניות "הבלתי נגועים" מהציבור, הרבה מעל ומעבר לנדרש על-פי הדין".

 
  
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.