עמוס עוז והבת שלו מפרקים מטענים דתיים

 
בשני קולות. עמוס עוז
בשני קולות. עמוס עוז צילום: יח"צ
 
עודכן 12:56 23/03/2014

עמוס עוז ובתו עוסקים באופן חילוני בארון הספרים היהודי, ללא המחויבות ויראת הכבוד של הרבנים ואנשי האמונה, ומתגלים בספרם החדש כתלמידי חכמים של ממש

 
 
 
 
 
צילום: יח"צ

פעם בכמה שנים חורגים גדולי סופרי ישראל ממנהגם ובמקום פרוזה מפרסמים מסה פוליטית פרי עטם. לפעמים זה א.ב יהושע, לעתים מאיר שלו (בפורמטים שונים) והפעם זהו עמוס עוז. הספר מקבל משנה תוקף כאשר לכתיבתו נוספה בתו של עוז, ד"ר פניה עוז-זלצברגר - שנקראה על שם אמו של הסופר, שהתאבדה בהיותו בן 12. צירופה של ההיסטוריונית וכתיבת הספר בשני קולות, של אב ובתו, של איש המילים ואשת האקדמיה, המכונים בספר "הסופר שבינינו" ו"ההיסטוריונית שבינינו" רוקמים יצירה ייחודית בעלת קול רבגוני אך אחיד וצלול.


בדומה ל"סיפור על אהבה וחושך", שעיבודו הקולנועי מצולם בימים אלו בישראל, גם "יהודים ומילים" שוזר בתוכו תחנות ביוגרפיות מחייו של עמוס עוז. הפגישה עם בן גוריון "הזקן", שרוחו מרחפת מעל חלק גדול מהטקסט, הדוד הפרופסור ואיש יוסף קלוזנר, הקיבוץ עם חלוציות המתיישבים, ירושלים של פעם עם בזיקות והתכתבות עם בירת התרבות של ישראל - תל אביב של 2014.

 

"יהודים ומילים" הוא מסמך מכונן ומרתק הסוקר את התפתחות האינטלקטואלית של העם היהודי מראשיתו ועד ימינו. הסופר וההיסטוריונית תרים במרחבי ההיסטוריה והספרות היהודית אחר הקשר בין יהודים ומילים. במזיגה של סיפור וחקר, שיחה עם ויכוח, תזה היסטורית כמו גם שעשוע אינטלקטואלי, מציג המסמך את ההישרדות היהודית חסרת התקדים לאורך ההיסטוריה בראי טקסטואלי ואינטלקטואלי.


השניים מאתגרים את הקורא עם מחשבות ותאוריות על ציונות דתית מול חילונית, אתאיזם מול אנשי אמונה, ישראליות מול מערביות ועבר מול עתיד. "יהודים ומילים" דן בזהויות המתנגשות של היהודי המודרני במאה ה-21 והוא חושף את מחבריו ובעיקר את "הסופר שבינינו" כאדם המעמיק לחשוב. השניים מובילים את הקורא לסיור מרתק בשבילי ההיסטוריה היהודית והציונית, עם תפיסת אתאיסטיות ומדיניות-שמאליות על זהות היהודי הישראלי והמודרני בעבר, בהווה ובעתיד.

 

הספר מציע חומר למחשבה על הרציפות היהודית, על קולן החזק של הנשים - שבניגוד לתדמית, התנ"ך הרבה פחות שוביניסטי משחשבנו, על תפיסות הזמן היהודיות ועל המתח המתמיד בין כלל ישראל לבין האדם היחיד ו"החד פעמי". הספר עוסק בהתפתחות האות והאינטלקטואל היהודי - האינטרנט מול מגילת הקלף, אמת ארכיאולוגית מול אמת ספרותית, יראת קודש מול הומור יהודי ומעל הכל המחלוקת הגדולה של הציונות לגווניה.

 

 

בעיניים חילוניות ישראליות

אחת הטענות שנשמעו נגד הספר היא הגישה האתאיסטית שבה הוא נכתב. הספר עוסק ביהדות ומקורותיה אך ניגש אליה בעיניים חילוניות ישראליות, תרבותיות ופולקלוריסטיות ללא מחויבות הלכתית של ממש. "שניהם אינם מאמינים באלוהים, זהותם היהודית הותנעה ומתנועעת שלא מכוחה של האמונה, אך כל חייהם הם קוראים טקסטים יהודיים ניזונים ומתעמתים עמם", נכתב ב"ישראל היום", "עבורם מדובר בהיסטוריה מעוררת התפעמות - וזו תפיסה בעייתית שכן היא חסרה את מידת המחויבות המתבקשת מטקסטים אלה".


אולם, זהו לב העניין. מה שהופך את "יהודים ומילים" לספר מרתק, וללא עוד כותר על "ציונות, טקסטים, יהדות ומה שביניהם" זה דווקא העיסוק החילוני שבארון הספרים היהודי, ללא המחויבות ויראת הכבוד של הרבנים ואנשי האמונה. עוז ובתו מתגלים בספר כתלמידי חכמים של ממש, שולטים היטב בהתפתחות האינטלקטואלית היהודית לאורך שרשרת הדורות ומביאים ציטוטים מן המקורות הלקוחים מקשת רחבה של כתיבה יהודית, משל היו תלמידי חכמים שישבו בישיבה שנים רבות. השניים, האב ובתו, מפרקים את המטענים הדתיים מהאותיות והשורות, מעלים את תהיותיו של האדם המודרני החושב, ויחד הם מגישים לקורא מסה תוססת וצבעונית, שבה ההיסטוריה היהודית למודת המכאובים והשוקקת, מנערת את העפר מעליה וממציאה את עצמה מדי דור מחדש.

 

יהודים ומילים, עמוס עוז ופניה עוז-זלצברג, הוצאת כתר, 276 עמ'.

 

 

 
  
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.