החיים מאחורי כיפות הברזל: "אין שניה רגועה"

 
עודכן 21:16 07/02/2014

מאחורי המערכת המגינה על אזרחי ישראל, עומדים חיילים שמדלגים כל כמה ימים מאזור מתיחות אחד לאזור אחר כשעל מיטה קבועה בבסיס קבע הם כבר מזמן הפסיקו לחלום. אך למרות ההצלחות הגדולות של כיפת ברזל, יש מציאות מפחידה וגם החיילים מודים: "השמיכה קצרה, לא כולם יהיו מוגנים"

 
 
 
 
 

הצבע האדום חוזר לחיינו. אתמול זה קרה באשקלון ולפני שבועיים באילת, אך מאחורי ההצלחה של כיפת ברזל עומדים מאות חיילים שמדלגים כל כמה ימים מאזור מתיחות אחד לאזור אחר. שעבורם מיטה משלהם בבסיס קבע נשמעת כמו חלום רחוק.

 

אבל על כל אלה מפצה תחושה ששום דבר לא דומה לה. השנייה הזו של היירוט, הידיעה שתושבים ניצלו בזכות פעולה טובה שלך. אך למרות ההצלחות הגדולות אותם אנשים שעומדים מאחורי כיפת ברזל מודאגים בעיקר מהשאננות שלנו. להם ברור שבמלחמה הם לא יוכלו להגן על כולם.

 

 

"מה שהורג אותנו זה חוסר הוודאות, יום אחד אנחנו ישנים פה ולמחרת אומרים לנו יאאלה לקפל". אומר אחד החיילים.


האתרים הם בדרך כלל שדה פתוח בלי שום תשתית. "להיות לוחם בכיפת ברזל זה להיות מוכן לעבור ממצב של שקט פסטורלי ובפחות משתי שניות למצב של דריכות מקסימלית", אומר תת אלוף שחר שוחט, מפקד הגנה אווירית.


"ב-2-3 שניות צריך להיות מוכנים, להגיב ולהוציא טיל", אומרים החיילים בחדר הבקרה. שם הם יושבים 24 שעות ביממה מבלי להזיז את העיניים מהמחשב. כל דקה, כל שניה קריטית. "כל הזמן מוכנות וחדות", אומר רב סרן שי קוגניצקי, מפקד סוללת כיפת ברזל.

 

"בין לבין אין זמן לחשוב על כלום, רק אחר כך כשנרגעים טיפה מבינים ומצליחים להפנים שבאמת הצלנו אנשים", מודה דניל בר און, אחד הלוחמים.

 

למעלה מ-540 יירוטים עד היום ו-88% הצלחה שמפתיעים אפילו את מפתחי המערכת. אבל גם בעזה הבינו שכדי להתמודד עם כיפת ברזל צריך פשוט עוד ועוד רקטות.

 

"אנחנו עדים להתפתחות משמעותית שנעשית בעזה, גם בטווחים וגם במגוון הרקטות והחימושים", מסכם שוחט ואומר "השמיכה של כיפת ברזל תהיה קצרה".

 

 
  
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.