ילדי הפלא של הקולנוע הישראלי: איפה הם היום?

 
קלרה הקדושה
קלרה הקדושה צילום: סקרינשוט
 
עודכן 15:04 10/09/2013

הם נכנסו ללב שלנו דרך המסך ומותגו ככוכבים בגיל צעיר, אז איפה הם היום? יצאנו לחפש את הילדים האבודים של הקולנוע הישראלי

 
 
 
 
 

הקולנוע משופע בדמויות של ילדים שפעמים רבות גונבים את ההצגה. רבים מהילדים ששיחקו בסרטים בצעירותם המשיכו בתחום והפכו לשחקנים ידועים גם בבגרותם.

 

בקולנוע העולמי זכורים למשל שחקנים כמו אליזבת טיילור ("There's One Born Every Minute") דרו ברימור ("אי.טי") ודניאל רדקליף ("הארי פוטר") שהפכו לשחקנים גם בבגרותם, ואילו בקולנוע הישראלי יש לנו שחקנים כמו אושרי כהן ("הכוכבים של שלומי"), לוסי דובינצ'יק ("קלרה הקדושה") ואניה בוקשטיין ("ארץ חדשה") שממשיכים להופיע על המסך גם היום. אפילו הדוגמנית הבינלאומית שלנו, בר רפאלי, שיחקה בגיל חמש בסרטו האחרון של הבמאי עמוס גוטמן "חסד מופלא".


אבל ישנם גם ילדים רבים שנכנסו לחיינו דרך סרטי הקולנוע, חרכו את המסך, ומיד לאחר מכן נעלמו כליל מהתודעה הציבורית. לכבוד חודש הקולנוע הישראלי בערוץ עשר, בחרנו להתחקות אחר הילדים האלה ולבדוק לאן בדיוק הם נעלמו?

 

מוטי מזרחי (ארבל), אלטמן הקטן, "מציצים" (1972)

"כבוד בית המשפט. ב-6.6.72 נראה הנאשם, מר אלטמן, כשהוא מציץ לתוך החור, של המקלחות, של הנשים, וכל זאת בעין בלתי מזוינת".


זהו אחד המשפטים (תרתי משמע) המפורסמים והמצוטטים ביותר בתולדות הקולנוע הישראלי, והוא לקוח מתוך הסצינה בסרט "מציצים" בה אלטמן הקטן (מוטי מזרחי) עומד למשפט שדה כשהוא כלוא בתוך רשת דייגים לאחר שנתפס מציץ למקלחות הנשים. זהו הילד היחיד ברשימה שלנו שהתפרסם פחות בזכות כישורי המשחק שלו (וממילא הדמות שלו די משנית בסרט) ויותר בזכות הנתונים הגופניים שמייחסים לו בסרט. כל אלה לא הפריעו לו להפוך לאחת מהדמויות המוכרות ביותר בקולנוע המקומי ולהוציא מהשחקנים האחרים בסרט משפטים כמו "מה חמש עשרה?! מה, וזה עוד יגדל? מה אומרים הרופאים?" ו-"איך הוא בבית הספר? כשהוא בריא, אז המורה חולה. כשהמורה בריא, אז הוא חולה. אח... לו אמא שלו הייתה חיה, כבר הייתה מתה ממנו מזמן."


מוטי מזרחי, כיום בן 57, החליף בינתיים את שם משפחתו לארבל והוא משמש כמנכ"ל חברת השילוח ACI. אחרי ההופעה ב"מציצים" הוא שיחק בעוד כמה סרטים ביניהם "אבו אל בנת" ו"הצילו את המציל" אבל בהמשך פרש ממשחק. לשאלת השאלות של העיתונאים הסקרנים במשך השנים הוא הקפיד להשיב בצורה נחרצת : "הכל שם אמיתי".

 

 

איתן אנשל (סנה), אלכס, "אלכס חולה אהבה" (1986)

איתן אנשל הוא "אלכס חולה אהבה" - נער בן 13 שעומד לפני הבר מצווה שלו ומגלה את עולם האהבה והיצרים המיניים. הוא מתאהב בבת כיתתו החדשה מימי (יעל וסרמן) והוא כרוך אחריה עד אשר נכנסת לחייו בת דודה פולניה שלא הכיר בשם לולה (שרון הכהן) ומשנה את התמונה. הוא מתאהב בלולה שהגיעה לארץ כדי לחפש את אהובה שאבד בזמן השואה, והיא מצידה מאפשרת לו להתקרב אליה ואף מעניקה לו את החוויה המינית הראשונה שלו.


אנשל, כיום בן 43, החליף בינתיים את שם משפחתו לסנה ועבד בחנות המוסיקה והסרטים "האוזן השלישית". אחרי התפקיד הבלתי נשכח שלו בסרט הוא עזב את תחום המשחק, אך נשאר בכל זאת בתחום הקולנוע; הוא למד בסם שפיגל, ובהמשך שימש כמנהל ערוצי הסרטים של חברת yes. בשנת 2002 הוא הפציע בתפקיד משנה בסדרה "בקצב הקצב" ששודרה בכבלים ובשנת 2008 שיחק בסרטו הקצר של אורן בן סימון "מחוז השפיות".

 

 

בן ציון, בן בן-דוד, "אבא גנוב" (1987)

והנה הילד הראשון ברשימה שלנו ששמו האמיתי חופף לשמו בסרט. בן ציון (בן בן-דוד בסרט) שיחק בטרילוגיית סרטי "אבא גנוב" כבנו של צ'יקו בן דוד - דייג טבריאני שנמצא במאבק משפטי עם גרושתו (קרן מור) על גידול בנם המשותף. בן נקרע בין רצונו להשאר בחברת אביו וחבריו הדייגים לבין התעקשותה של אמו לקחת אותו איתה לאמריקה ולהעניק לו שם חינוך ראוי וחיי רווחה.


בן ציון, כיום בן 35, חי בניו יורק (אולי בהשפעתה של אמו בסרט) והוא בעלים של רשת מצליחה של חנויות קאפקייקס. ציון הוא בנה של אשת יחסי הציבור מלי ציון ולתפקיד בסרט הוא הגיע בדרך מיוחדת במינה: אחרי שלושה שבועות שבהם עשו מפיקי הסרט אודישנים לאלפי ילדים, הגיע ציון עם אמא שלו למשרדי המפיקים והציע את עצמו בישירות לתפקיד בנו של יהודה ברקן. השאר, כמו שאומרים, היסטוריה.

 

 

 

קאיפו כהן, אביה, "הקיץ של אביה" (1988)

קאיפו כהן היא אולי הילדה הכי מפורסמת בקולנוע הישראלי. בגיל 9 היא הפליאה לשחק את אביה - ילדה יתומה מאב ובת לאם ניצולת שואה הלוקה בנפשה - בסרט "הקיץ של אביה" (שמבוסס על ספר אוטוביוגרפי של גילה אלמגור). הדמות של אביה ננעצה בלב הצופים וזכורה במיוחד בזכות שתי סצינות: מסיבת יום ההולדת (מומולדת) שאליה לא הגיע אף אחד, וגזירת השיער האכזרית שמעוללת לה אמה (גילה אלמגור) מחשש שנדבקה בכינים.


כיום כהן בת 34, גרושה ואם לשלושה. שש שנים אחרי "הקיץ של אביה" היא שיחקה גם בסרט ההמשך "עץ הדומים תפוס" ולאחר מכן פרשה ממשחק, התחתנה, הפכה לאם ועברה להתגורר באילת. לאחר שהתגרשה היא הקימה חברה לקוסמטיקה אורגנית בקיבוץ געש, ולפני שנתיים חזרה לתחום המשחק כאשר העלתה הצגת יחיד בשם "העלמה אלזה" במסגרת פסטיבל תיאטרונטו.

 

 

דוד שושן, מיקו, "צ'רלי וחצי" (1974)

אם אביה מ"הקיץ של אביה" היא הילדה הכי מפורסמת בקולנוע הישראלי, אז מיקו מ"צ'רלי וחצי" הוא כנראה הילד הכי מפורסם בקולנוע שלנו, ולבטח ואחת הדמויות המצוטטות ביותר. "צ'רלי וחצי" הוא אולי סרט הדגל של הז'אנר שזכה לכינוי "סרטי בורקס". הוא מספר את סיפורו של צ'רלי (יהודה ברקן), נוכל קטן משכונת מצוקה, המתפרנס ממעשי רמאויות וניהול משחקי מזל בלתי-חוקיים ומסתייע במיקו - ילד קטן ויתום שמתגורר בבקתה עלובה עם אחותו הגדולה לילי (גאולה נוני).

 

צ'רלי מתאהב בגילה האשכנזיה (חיה קציר), מנהל משחקי כוח עם אויבו ששון (זאב רווח), ומנסה להמשיך ולהתקיים מעסקי הנוכלות שלו. אבל זהו מקרה קלאסי בו ילד גונב את ההצגה, ואין ספק שמיקו הוא הכוכב האמיתי והזכור ביותר של "צ'רלי וחצי".


דוד שושן, כיום בן 54, אב לשבעה ילדים, גר בירוחם ועובד כנהג משאית זבל. במשך השנים הביע שושן לא פעם מרירות כלפי יהודה ברקן וזאב רווח, שלטענתו הפיקו רווחים נאים מהסרט לעומת אלף הלירות שקיבלה אמו בשעתו כשבנה שיחק בסרט. לפני כארבע שנים הופיע לרגע שמו של שושן בעיתונים כשהתברר שהיה מעורב בקטטה בירוחם ובילה לילה בתא מעצר. המקרה השולי הזה הסתיים אמנם בלא כלום, אך 35 שנה אחרי צאתו של "צ'רלי וחצי" קיבלו קוראי העיתונים סיבה לדקלם שוב את המשפט האלמותי: "מי מתעסק? זה מיקו".

 

 

חליל אלוהב, אדי טיקל, "קלרה הקדושה" (1996)

בשנת 1996 כבש את המסך נער זהוב שיער, חליל אלוהב, שגילם את אדי טיקל בסרטם של ארי פולמן ואורי סיון "קלרה הקדושה". הסרט מתרחש בעיירת פיתוח בה מתגוררת קלרה, נערה צעירה בעלת כוחות על טבעיים. במהלך הסרט נאלצת קלרה לבחור בין אהבתה לאדי לבין הכוחות שלה.

 

אלוהב, בנם של גיטריסט ואמנית בחר להמשיך דווקא בקריירה מוזיקלית ולא בעולם המשחק. בגיל 18 פרצה אצל אלוהב מחלת הדיכאון, הוא הוכר כמוזיקאי מצטיין אך בסופו של דבר לא התגייס. הוא אושפז והזדקק לכדורים. בהמשך היה פעיל במספר להקות, ביניהן "שלוותא" והתפרנס גם מלימוד מוזיקה בבתי ספר בצפון. תחושת הכשלון של אלוהב כמוזיקאי לא הרפתה ממנו ובגיל 28 הוא שם קץ לחייו בתלייה. אלוהב נמצא מת בביתו שבראש פינה בשנת 2010. לוסי דובינצ'יק, ששיחקה לצדו בסרט סיפרה ששמרה איתו על קשר לאורך השנים ואף הייתה מאוהבת בו. "הוא היה אדם מקסים, מוכשר ועצוב", סיפרה דובינצ'יק לתוכנית "ערב טוב עם גיא פינס" לאחר מותו.

 

 

 

עדי נאמן, עוזי, "נועה בת 17" (1982)

סרטו של יצחק ישורון מתאר את התבגרותה של נערה תל אביבית בשם נועה, שמסרבת לקחת חלק במסכת ציונית אותה מעלים חבריה בתנועת הנוער. העלילה מתרחשת על רקע השבר בתנועה הקיבוצית של שנות ה-50. המשבר שמשפיע על הוריה של נועה משפיע גם על חייה האישיים, אותם היא מגוללת ביומנה. נועה מתאהבת בנער בשם עוזי שהינו חבר של חברתה הטובה. כשהרומן ביניהם נחשף, היא מנודה מהקבוצה.

 

את דמותו של עוזי גילם עדי נאמן. במהלך צילומי הסרט למד נאמן עדיין בתיכון לאמנויות "תלמה ילין", שיחק בהצגות ואף יצר סרטים קצרים במסגרת סדנת הקולנוע של מוזיאון תל אביב. נאמן הספיק להתגייס לצה"ל אך בעת ששהה בחופשה מהצבא, בגיל 18, מת מסיבוך מחלת האסטמה ממנה סבל שנים. כש"נועה בת 17" עלה למסכים הוא לא היה בין החיים ולא זכה לקצור את פירות ההצלחה. הוריו קיבלו בשמו את פרס "כינור דויד" שהוענק לו בעקבות משחקו בסרט.

 

 
  
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.