במלחמת יום כיפור נוסד הטיפול במשפחות השכולות: "הורים התאבדו על קברי בניהם"

 
עודכן 20:41 09/09/2013

נירה כפיר התבקשה בשנת 1970 להקים ועדה, שתכין תכנית למקרה שישראל תותקף לפתע ותספוג אלפי הרוגים. באוקטובר 1973 היא הגישה את מסקנותיה, אולם לא האמינה שבתוך יממה התרחיש יתממש. "חלק מהצחוקים שלנו היה שזה הרי אף פעם לא יקרה", היא סיפרה לאמנון לוי. אוקטובר 73 ואני, כתבה שנייה

 
 
 
 
 

הסיפור הזה, שלא סופר עד היום, נשמע אולי כמו מתיחה. בשנת 1970 ד"ר נירה כפיר, אז פסיכולוגית צעירה במכון אדלר, מקבלת טלפון ממשרד הביטחון ובו בקשה שנשמעה אז הזויה. "היינו רוצים שתקימי ועדה, שתכין תכנית למקרה שישראל תותקף מכל עבריה, בהפתעה, מכל הגבולות בבת אחת וכבר במכה הראשונה יהיו אלפים של קורבנות", היא מספרת על השיחה ההיא.

 

ככל שנירה העמיקה בפרטים הבנתי עד כמה המציאות מטורפת הרבה יותר מכל עלילה דמיונית. משה דיין, שר הביטחון, מורה ב-1970 להיערך לתרחיש אפוקליפטי שנראה אז בלתי אפשרי. מלחמה כוללת בכל החזיתות, עם אלפי פצועים והרוגים.

 

(9:42 דקות)

 

 

"חלק מהצחוקים שלנו היה שזה הרי אף פעם לא יקרה", היא נזכרת. "בימינו היינו קוראים לזה הזוי. עוצמת הכוח המשכר". לאגף השיקום לא הייתה באותו זמן תורה מסודרת, שאומרת מי מטפל במשפחות השכולות ואיך צריך לטפל בהן, החל מהרגע של ההודעה ועד ההמשך בחודשים ובשנים שלאחר מכן.

 

"איך מתמודדים? איך משרד הביטחון יתמודד עם אלפים של משפחות שכולות?", מפרטת כפיר את הבקשה. "ואז שאלתי אותו: 'אוקיי אז מה משרד הביטחון עשה מאז מלחמת השחרור'? 'לא הרבה', הוא ענה. בוא נדבר עם הפנטגון, מה הם עושים? ובסוף הם ענו לנו ללא נימוס: 'אל תבלבלו את המוח. אנחנו שולחים מכתב: 'נשיא ארה"ב מצטער להודיע לכם...' זה הסיפור".

 

במשך שלוש שנים יושבים נירה וצוות שהיא גיבשה וכותבים מסמך מיוחד. הם נדרשים להעריך את מספר ההרוגים בהתקפה דמיונית כזו ונוקבים במספר 2200, קרוב בצורה מצמררת למספר האמיתי של הרוגי מלחמת יום כיפור.

 

"קיבלנו שם, משפחה וכתובת ונכנסו הביתה"

נירה עוד מספיקה לומר בחצי חיוך לאנשי משרד הביטחון שאמנם היא יודעת שהדוח ילך למגירה אבל בבוא העת שיזכרו איפה הם שמו אותו. אבל לא חולפות אלא 24 שעות ובצהריי יום הכיפורים נשמעת האזעקה. תרחיש האימים מתממש לנגד עיניה. מצוידת במזוודה מתייצבת נירה במשרד הביטחון שם היא נשארת כמעט שנה. יחד עם הצוות שלה היא מפעילה מאות מתנדבים. אחת מהן היא נחמה בסוק.

 

"קיבלנו שם, משפחה וכתובת ונכנסו הביתה", סיפרה בסוק. "כשנכנסו הביתה אמרנו שנשלחנו מטעם משרד הביטחון ואנחנו באנו לראות מה קורה". אף שנחמה כמו יתר המתנדבים חסרה כל ניסיון מקצועי בטיפול במשפחות שכולות המציאות היא זו שמכתיבה עכשיו את הכללים והמבצע יוצא לדרך תחת הסיסמה "להכניס רגל בדלת".

 

 
חיילים במלחמת יום כיפור. "זה היה דבר חדש"
חיילים במלחמת יום כיפור. "זה היה דבר חדש" צילום : לע"מ
 

האלמנה נדרשה להיכנס להריון מהאח בן ה-16

"היו הורים שהתאבדו על קברי בניהם", מתארת כפיר את הטיפול במשפחות. "הזעיקו אותי ונראה היה להם שהאלמנה הצעירה שישבה שבעה יחד עם ההורים, שהיא ירדה מהפסים. וברגע שנכנסתי היא קמה ואמרה: 'התכנית שלנו הייתה עכשיו, ממש בסוף אוקטובר, להיכנס להיריון. ואני צריכה לעשות את זה עם האח בן ה-16'".

 

תמר, נחמה ושאר המתנדבים שעוברים בין המשפחות מעלים במפגשים הפנימיים עם נירה צורך שמגיע היישר מההורים השכולים - קבוצות התמיכה. "זה היה דבר חדש", מבהירה כפיר. "לא היה קודם. והם באו בהמונים. זאת נהייתה המשפחה של האנשים האלה".

 
  
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.